גרינלנד מביטה באסון האקלים בחיוך, והתיירים גודשים את "קו החזית של המלחמה" - מסביב לעולם - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרינלנד מביטה באסון האקלים בחיוך, והתיירים גודשים את "קו החזית של המלחמה"

לכתבה
אם כל הקרחונים בגרינלנד יימסו, גובה פני הים בעולם יעלה בכשמונה מטרים Felipe Dana/אי־פי

טראמפ רצה לקנות אותה, האבטלה בה בשפל היסטורי, התיירים מציפים והפיתוח שלה מואץ - גרינלנד לא מפחדת מההתחממות הגלובלית וקוראת לכם לבוא לביקור

9תגובות

גרינלנד עלתה לכותרות בחודשים האחרונים, בעיקר הודות לנשיא ארצות הברית שהציע לרכוש אותה מדנמרק – השולטת מרחוק על האי הגדול בעולם. ניסיונות החיזור הקיפודיים של טראמפ נדחו בינתיים על הסף, אך הם אותתו בבירור על הבהלה לזהב שעושה דרכה לגרינלנד. הסיבות מגוונות, כולן כלכליות ובראשן, המרדף מרובה הראשים להשתלטות על הים הצפוני ובפרט, על מרבצי הגז והנפט הטמונים בקרקעיתו (כחמישית מהכמות העולמית). אך המפתח להבנת השגשוג הגרינלנדי טמון אף הוא במשבר האקלים שפוקד את כדור הארץ.

האסון שנקרא "שינויי האקלים" מאיים על כל פינה בגלובוס, ובכל דרך אפשרית. עליית טמפרטורות, מדבור, מחסור במים, החרפת תופעות מזג אוויר קיצוניות (טורנדו, הוריקן, ציקלון) ועליית גובה פני הים. גרינלנד מביטה על כל הצרות הנ"ל בחיוך מסוים, מאחר וכל השינויים ברוח הזו לא יחולו עליה. אולי רק לטובה. 81% משטח האי, טריטוריה דנית בעלת שלטון עצמאי, הם קרח מסוגים שונים. מרבצי קרח, קרחוני ענק וימות קפואות שנעות עשרות מטרים בשנה. אלה החלו להתמוסס בשנים האחרונות בקצב הולך גובר וגרינלנד, תאמינו או לא, מגלה את היתרונות בכך.

קרחונים
Mstyslav Chernov/אי־פי
440 מיליון טונות נמסו בקיץ אחד
Felipe Dana/אי־פי

מספר התיירים שביקרו בגרינלנד ב-2018 חצה את קו 90 האלף, בפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה. בין 2015-2017 גרינלנד הציגה עלייה של 10%, בכל שנה, בכמות התיירים הנכנסים אליה דרך האוויר. אשתקד העלייה התמתנה, ונעצרה על 3.3% "בלבד", אבל יותר משנתוּן זה משקף דעיכה תיירותית, הוא מרמז על הדרכים האחרות שתיירים מעדיפים לחוות את גרינלנד. 

בגרינלנד פועלים עשרות שדות תעופה קטנים, אך רובם המוחלט לא מתאימים לטיסות בינלאומית, אלא כרשת תחבורה של טיסות פנימיות לטובת אזרחי המדינה. שני נמלי התעופה העיקריים שלה – בסמוך לעיר הבירה נואוק, ולעיר סיסימיוט, השנייה בגודלה במדינה – מארחים טיסות נכנסות מאיסלנד או מדנמרק. בשל מורכבות הטיסה ומחירה היקר, רבים מעדיפים להגיע לגרינלנד באמצעות שיט. כעת, יותר ויותר תיירים בוחרים להגיע באמצעות שיט יומי מאיסלנד (1,000 דולר להפלגה). הפלגה אל חופי גרינלנד, דרך מפעילות קרוזים או בשיט פרטי מאיסלנד, יכולה לחשוף קמצוץ מהיופי הטבעי של גרינלנד אך לא מספרת את הסיפור המלא של האי המפשיר לאיטו.

קרחונים, גרינלנד
Felipe Dana/אי־פי
כלבים בדרום גרינלנד
Steffen M. Olsen/אי־פי
אופרנאביק
RITZAU SCANPIX/רויטרס

הטמפרטורות בגרינלנד עולות בקצב של פי שניים לעומת שאר העולם והקרח הנמס, כמו למשל בפיורד הקרח שליד העיר סיסימיוט, אתר מורשת עולמי של אונסק"ו, נסוג בעשרה קילומטרים בין השנים 2001-2004. גם ענף דיג הקרח נעלם כמעט לחלוטין (15 אלף דייגי קרח הפכו ל-3,000 בלבד בתוך עשור), לכן כולם תולים תקוות בתיירים. בגרינלנד מודים שרבים מהתיירים שפוקדים את המדינה מגיעים "הודות" להתרוקנות הקרקע מקרח, כיאה "לקו החזית של ההתחממות הגלובלית". 

כדי להגדיל את כמות התיירים שגרינלנד יכולה לקלוט, אתגר גדול עבור מדינה בעלת קצת פחות מ-60 אלף אזרחים, הרשויות הודיעו על בניית שדה תעופה בינלאומי חדש שיוכל לקלוט מטוסים גדולים יותר, משדות תעופה מרחבי העולם. 

שדה תעופה
RITZAU SCANPIX/רויטרס
Helheim glacier
Felipe Dana/אי־פי
קרחון מנותק. קולוסוק, גרינלנד
Felipe Dana/אי־פי

עליית הטמפרטורות והיעלמות הקרח מגרינלנד הן חדשות איומות לעולם כולו, החל מהאוקיינוס הארקטי שיאבד את מקור המים הנקיים שלו (הקרח בגרינלנד מהווה 10% מכמות המים הנקיים בעולם) וכלה בערי החוף ברחבי הגלובוס שעלולות להתמודד עם עלייה של 6-7 מטרים בגובה פני הים. תהליך זה אומנם ייקח עוד שנים, אם קצב ההתחממות הגלובלית ימשיך בקצב הנוכחי שלו, אבל תושבי גרינלנד דווקא מביטים על חצי הקרחון היציב. הם רואים תעסוקה מלאה, שטחים ירוקים למשך זמן רב יותר בשנה ואפשרויות מגוונות יותר לבילוי תיירותי.

הרשויות בגרינלנד אף הודיעו לאחרונה על שיתוף פעולה כלכלי-תיירותי עם השכנה מדרום - איסלנד, שחווה פריחה תיירותית עד כדי פגיעה בערכי הטבע שלה. כחלק משיתוף הפעולה יחלו שתי המדינות לשווק חבילות תיירות משותפות, שמציעות את המיטב משני האיים שבקצה העולם. בינתיים, המעוניינים במסע אל "הארץ הירוקה" והקפואה יכולים ליהנות משלל פעילויות על האי – טיסות במסוק מעל הקרחונים, צפייה ב-Ilulissat Icefjord, טיול עם מזחלות שלג, צפייה בלווייתנים או הליכה בשביל ה-Arctic Circle, מסלול של 160 קילומטרים שנמתח על פני עשרה ימים מאתגרים במיוחד, אך מרהיבים באותה המידה.

ניתן, כאמור, להצטרף לשיט שעוגן במספר תחנות בגרינלנד. הפשרת הקרחונים בסביבת האי פתחה נתיבי שיט חדשים, שמאפשרים מסע כמעט חלומי אל האזורים בהם צופים בזוהר הצפוני כ-300 ימים בשנה.

האגדה הוויקינגית מספרת שאריק האדום, שהוגלה בשל רציחות רבות אל האי הנידח, תיאר אותו כירוק כדי להזמין אליו קורבנות חדשים. לאחרונה המדע החל ליישר קו עם האגדה, כשחוקרים שביצעו מדידות עומק בקרחונים ברחבי גרינלנד מצאו תקופה בה הקרחונים על האי כמעט נמסו לחלוטין. זו הייתה תקופה של שגשוג כלכלי גדול שהוביל להתפתחות היישוב הגדול ביותר על האי, לפני כ-1,000 שנים.

גרינלנד מביטה קדימה ורואה את עברה, כששורת הרווח מהטרגדיה העולמית רק ממשיכה להתנפח. גם התיירים מרוויחים אפשרות לראות בעיניהם את מה שהיה עד לא מזמן נחלתם הבלעדית של צוותי פיצוח קרחונים מרוסיה. שאר העולם יפסיד כמובן, אבל אולי יהיו שיתנחמו בקיצור הדרך אל היעד התיירותי הלוהט של השנים הבאות.

קרחון מנותק במזרח גרינלנד
Felipe Dana/אי־פי
טאסילק, גרינלנד
Lucas Jackson/רויטרס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות