למה ההיפים והנודיסטים נעלמו מגואה - הודו - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה ההיפים והנודיסטים נעלמו מגואה

לכתבה
"גואה כבר לא גואה. עכשיו היא הודו. צעירים הודים רבים עשו ערמות של כסף והם פשוט רוצים לפזר אותו" . "גואה היא הרבה יותר יאפית היום" Bryan Denton / NYT

כיצד הפכה גואה ממובלעת נינוחה לאנשי בוהמה מערביים, ליעד תיירות המונית של אזרחים הודים?

9תגובות

אליזבת רמנאכר, גרמנייה בת 58 המעדיפה להיקרא יוגיני, רצתה להראות לעובדיה איך גואה נראתה פעם, בעידן ההיפים. הבעיה היחידה: היא לא הצליחה למצוא אף תמונה שלה בבגדים.

לפני עשרות שנים, כשההיפים זרמו מאירופה להודו, התחנה הסופית של מסעם היתה לרוב גואה. המדינה הקטנה בהודו קיבלה בברכה את האזרחים המערביים שרצו להיזרק במקום שבו החיים זולים, הסמים שופעים והשחייה בעירום היא נורמה.

זוג הודי מטייל על חוף הקאנדולים
Bryan Denton / NYT

"תפישתם ופתיחותם של תושבי גואה איפשרו לתרבות ההיפית לשגשג פה", אומרת רמנאכר, שהגיעה לכאן בפעם הראשונה בשנות ה-80 ומנהלת היום במקום את בית הקפה הפופולרי בבעלותה, וילה בלאנש.

רוב הקהילה ההיפית המקורית נעלמה מגואה, מחמת הגיל, העלייה ביוקר המחיה ומותה של תרבות ההיפית בשלהי שנות ה-70, אז חסמו המלחמות את הדרך. המכה הניצחת הונחתה, אומרים שרידי הקהילה ההיפית, כשהממשלה התחילה לפעול ביד קשה נגד עסקים בלתי רשמיים שההיפים הקימו כדי להתפרנס.

היום, סגנונה המתירני של גואה מושך למקום סוג אחר של מטיילים ־ הודים צעירים שנוהרים לכאן לא בשביל לחפש את עצמם, כפי שההיפים עשו בעבר, אלא כדי לחגוג מסיבות רווקים ולהתפרע בריקודים.

עם שגשוגה הכלכלי של הודו והתגבשותו של מעמד ביניים, שבקושי היה קיים לפני כמה עשורים, גואה הפכה ממובלעת נינוחה לאנשי בוהמה מערביים, ליעד תיירות המונית של אזרחים הודים.

בשוק בצ'אפורה
Bryan Denton/The New York Times

"גואה כבר לא גואה", אומר דייוויד ד'סוצה, בעליו של טיטוס, מועדון לילה רעשני תחת כיפת השמים, שהחל את דרכו כמסעדה בבקתה על החוף שנבנתה בידי אביו ב־1971. "עכשיו היא הודו; צעירים הודים רבים עשו ערמות של כסף והם פשוט רוצים לפזר אותו", הוא אומר, "גואה היא הרבה יותר יאפית היום".

בעבור הודים רבים עצם קונספט החופשה הוא חדש יחסית, תוצר של הליברליזציה הכלכלית והפריחה שבאה בעקבותיה ב־30 השנה האחרונות.

במועדון לילה בגואה
Bryan Denton / NYT

במדינה שאוכלוסייתה 1.3 מיליארד נפש, אם רק 1% מהתושבים מצטרף למעמד הביניים, פירוש הדבר ש־13 מיליון נפש נוספים יכולים להרשות לעצמם לצאת לחופשה. על פי הערכות של האו"ם, עד 2022, מספר התיירים ההודים יזנק ל־50 מיליון, לעומת שמונה מיליון לפני עשר שנים.

אף שכלכלת הודו צמחה בממוצע ב־7% בשנה ב־18 השנים האחרונות, הרי שמשפחה הודית אופיינית ממעמד הביניים מרוויחה עדיין הרבה פחות ממקבילתה במערב. זוהי הסיבה לגידול בתיירות הפנים, ליעדים כמו גואה. מספר התיירים המגיעים מדי שנה לגואה גדול פי חמישה מ־1.5 מיליון התושבים המקומיים.

התיירות אמנם מביאה ברכה לכלכלה המקומית, אולם לא כולם מאושרים מההמונים הזורמים לגואה. רוב המבקרים באים מצפון הודו, אזור שמרני יותר באופיו. תושבי גואה מלגלגים על דרישותיהם למאכלים טבעניים למהדרין, שכן הינדים אדוקים נמנעים מאכילת בשר, ועל מנהגם להיכנס לים במכנסי ג'ינס. הם גם כועסים על כך שהם מצלמים נשים בביקיני. בשנה שעברה, השר של גואה לתכנון, הגדיל וכינה את ההודים מהצפון "טומאת הארץ". 

תייר הודי על שור מכני
Bryan Denton/The New York Times

גואה, המדינה הקטנה ביותר בהודו, היתה מושבה פורטוגלית עד 1961, אז סופחה בידי חיילים הודים. תושבי גואה מכנים את אורח חייהם susegad, מונח המתאר את שביעות הרצון הנינוחה שמאפיינת את החיים במקום. התושבים והמבקרים השוהים במקום תקופה ארוכה חוששים שפלישת המבקרים מהצפון תפגע בתרבות הסובלנית המאפיינת את גואה. "גואה היתה מקום שבו אפשר היה להשתחרר ולהיות מי שרוצים", אומר סטפורד ברגנזה בן ה–45, בן למשפחה מגואה שמתגורר ועובד במומבאי כראש מחלקת ההכשרה בחברת התמרוקים לוריאל.

ברגנזה, הומוסקסואל, השתזף על חוף עם שני ידידים. שלושתם לבשו בגדי ים אדומים מסוג ספידו. אף שעל פי החלטה של בית המשפט העליון של הודו מהשנה שעברה הומוסקסואליות אינה נחשבת עוד לעבירה פלילית, נוכחותם של התיירים מצפון הודו משרה עליו, לדבריו, אי נוחות, והוא אינו חש susegad כבעבר.

"תושבי גואה מצטיינים בתרבות של קבלת האחר", הוסיף ברגנזה, "אבל בימים אלה מגיעים לכאן הודים ממקומות אחרים ומביאים איתם תפישות חברתיות מעריהם השמרניות. והם רבים כל כך". הוא מכיר בכך שלפעמים קיימת תחושת נוסטלגיה לא מוצדקת לתקופת ההיפים, שגם בה שררה מתיחות. ההיפים נהגו לשחות בעירום בניגוד לחוק ההודי, ואימו של ברגנזה אסרה עליו לללכת לחוף הים כשהיה נער.

שוק הפשפשים אנג'ונה
Bryan Denton / NYT

רמנאכר, בעלת בית הקפה, מסכימה ואומרת שההיפים מהמערב היו מגזימים לפעמים. "יש להניח שעברנו את הגבול", אמרה.

בימים שבהם השוק באנג'ונה היה בזאר של היפים, היה נהוג סחר חליפין ולא מכירה תמורת כסף. ואולם רוב הסוחרים ההיפים נעלמו מהשטח כשהממשלה החלה לפקח על בתי העסק לפני כעשר שנים. היא גבתה מסים ודרשה מהסוחרים להצטייד ברשיונות.

כיום שוררת מתיחות בין בעלי הדוכנים המקומיים לבין סוחרים שהגיעו מכל רחבי הודו כדי לעשות רווחים מפלישת התיירים למקום. בדוכנים החדשים נמכרים מוצרים דוגמת בגדי צמר קשמיר שאי אפשר ללבוש בחום של גואה, אבל הם מאוד נפוצים בצפון הודו.

שלושה גאים על החוף
Bryan Denton / NYT

נותרו עוד שרידים של שוק ההיפים, אבל הסוחרים הללו מודים בצער שימיהם במקום ספורים. "ימי החופש חלפו", אומר מישל אנטוניו, איטלקי־ברזילאי בן 53 המתגורר בגואה זה 25 שנה. אנטוניו מתפרנס ממכירת עבודות יד, "התחילו להציק לנו", הוסיף, אבל הוא אינו מריר אלא אסיר תודה על שהתאפשר לו לשהות כאן תקופה ארוכה כל כך. "המדינות שלנו לא מקבלות זרים בזרועות כה פתוחות", אמר, "אנחנו לא היינו נותנים לזרים לחיות ב־ susegad שכזה כל כך הרבה זמן".

הרשמה לניוזלטר

הכתבות שחייבים לקרוא כל סוף שבוע - ישירות אליכם למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות