אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוק סן מיגל: המקום הכי מקסים במדריד

יום שלם במרקאדו סן מיגל, "שוק מסורתי למאה ה-21"

תגובות
שוק סן דה מיגל. גן עדן קולינרי
Getty Images IL

במשך שנים, תיירים במדריד היו עוצרים לרגע ליד מבנה הזכוכית והברזל היפהפה שמחוץ לפלאסה מאיור ותוהים: מה זה? ניסיונות להיכנס הובילו לגילוי אחד המבנים המבוזבזים ביותר בספרד. ב-1916 רשויות העיר מדריד החליטו להקים בלב העיר שוק חדש והיגייני, על פי המודלים של לה האל בפריז ולה בוקרייה בברצלונה. השוק עוצר הנשימה, שעוצב בברזל וזכוכית מרחפים, היה כישלון מוחלט.

בניגוד לדגמים שעל פיהם הוקם, מרקאדו סן מיגל הורכב מאסופה רופפת של מוכרים, שכל אחד מהם נהג לפתוח בשעה אחרת. מבקרים לרגע היו נכנסים, מתרשמים משתי החנויות הפתוחות במקרה (הסחורה תמיד היתה משובחת) ומצטערים שמבנה מרהיב שכזה נטוש במשך רוב שעות היום. בחלוף השנים הסוחרים עזבו ורוב הדוכנים נותרו מוזנחים ומתפוררים. עד שב-2003, כשהשוק כבר עמד על סף קריסה (מבנית וכלכלית), צמד יזמים מדרידאי ראה את מה שכל תייר שעיניו בראשו ראה: שזה יהלום. הם לקחו את המבנה המודרניסטי נקי הקווים, שיפצו אותו מהיסוד, והפכו אותו למה שהם מכנים "שוק מסורתי למאה ה-21".

כרגע זה המקום הכי מקסים במדריד. בשוק יש למעלה מ-30 דוכנים שמוכרים אוכל ותרבות אוכל (ספרי בישול וכלי אוכל). תוך שבועות מרגע פתיחתו המחודשת (אשתקד) השוק נהפך למקום החם ביותר במדריד. בכל שעות היום (ובסופי שבוע גם בלילה) משתרכים תורים מנומסים מול דוכני הטאפאס, חנויות הגבינה ודוכן האויסטרס והשמפניה.

אף על פי שהשוק נהיה אופנתי, ליזמים היה מספיק שכל להבין שלא כדאי להפוך את מרקאדו סן מיגל לקניון של אוכל מוכן. לכן, הם השאירו במקום גם כמה דוכנים מסורתיים: דוכן ירקות ופירות, דוכן לדגים מיובשים (בעיקר קוד ונגזרותיו), חנות דגים עשירה וחנויות לחם וגבינה. השילוב יצר שוק מושלם: טאפאס שמותקנים מהירקות והפירות שנמכרים בדוכן ליד, ומנות טעימה חמות מדוכן הדגים.

קשה לזוז

זה מקום שקשה מאוד לצאת ממנו. האנשים היפים, הישיבה הנוחה (גם ליד הדוכנים וגם במרכז השוק), ובעיקר הצבעוניות והגיוון - הופכים אותו למקום שבו אתה כל הזמן אומר לעצמך: "רק עוד חצי שעה, רק עוד חצי שעה" ובסוף מגלה שבילית שם יום שלם.

אז איך הולך יום שלם בשוק סן מיגל? הבוקר נפתח בקפה ועוגה מסורתית. כבר הקפה מגלה בעצם את סוד קסמו של השוק: מסורתי, אבל מודרני. מצד אחד, קפה מצוין ותצוגה מרהיבה של עוגות. מצד שני, מבחר עוגות ספרדיות קלאסיות שכמעט שאי אפשר למצוא דוגמתו בשום מקום אחר.

מרקאדו סן מיגל, מדריד. מבחר עוגות שאין דוגמתו

מה אין כאן? קודם כל ומעל הכל: טארטה דה אלמנדרה. בעיקרון מדובר בעוגת שקדים, מעשית מדובר באחת הגרסאות המשובחות בעולם לקלאסיקה הזאת. זו עוגה עתירת חלבון ביצה, כך שמבחינת מרקם היא על סף המרנג, אבל מאחר שהיא מכילה כמויות גדולות של שקדים טחונים היא נשארת לחה ואוורירית. יצירת מופת שהחלק הטעים ביותר שלה הוא, כמובן, החלק הקרמלי הפריך שלמטה. בנוסף, יש כאן עוד כמה קלאסיקות אפייה איבריות דוגמת פסטל דה נאטה. הפסטל, שמוכר בעיקר מפורטוגל (שם הוא המאפה הלאומי), מורכב משכבת בצק דקיקה העוטפת קרם אפוי ומתובל בקינמון ואגוז מוסקט. כאן הוא מגיע בגרסה קטנטנה, שחורת שוליים כדבעי, שעושר טעמיה משתלב נפלא בקפה חזק. לצדו זוהרים הקינדין המוזהבים, חרוטי החלמון המרהיבים, וליד שניהם המולילריוס המוארכים שגם תוכנם הוא קרם ביצים אפוי.

ואם עוד לא היה לכם מספיק כולסטרול, מה עם האואבוס מולס או קסטניאס דה אואלבוס? עוגות מסורתיות שראשיתן בצורך למצוא שימוש לחלמוני הביצים שחלבונן שימש בתעשיית היין. כולן עוגת קלאסיות, שמותקנות כאן בגרסאות עכשוויות קטנות ומרהיבות. קשה לזוז מהדוכן הזה והדרך היחידה היא להבטיח לעצמכם שתחזרו לקינוח. אבל קינוח אחרי מה? יכול להיות שעכשיו הגיע הרגע לחאמון. תמונת החאמון שבכניסה לשוק עוצרת נשימה. עשרות ירכיים מעושנות של חזירים מכל רחבי ספרד, שבוהקות בשלל גוונים של בורדו וארגמן. אתם מצביעים על הירך ששבתה את לבכם, מציינים כמות והמוכרים פורסים ומגישים. הדוכן ליד הוא דוכן יינות. 3 יורו וכוס ריוחה מצוינת מלווה את החאמון.

התמונה מתערפלת

אכלתם? נחתם? עכשיו אפשר להתחיל ברצינות. בשוק יש שורת דוכנים שמתמחים בטאפאס על לחם. הם מגישים הכל: מסלט סרטנים טרי ועד לזנבות לנגוסטינים במרינדה. מנתחים בשרניים של טונה משומרת בשמן זית ועד לערימות זהובות חומות של אומלט עם נקניק פיקנטי. עכשיו בירה מצטיירת כליווי ההולם. עדיין על הרגליים? מה עם קצת גבינה? חנויות הגבינה שבשוק מציעות מדי יום כ-100 סוגים (שליש מהם ספרדיים) בצלחות קטנות, לפעמים עם מרקחת החבושים הסמיכה שהספרדים כל כך אוהבים ליד הגבינה, לפעמים עם תבשיל אוכמניות ולפעמים סתם ככה.

דוכן היינות עדיין פתוח. שרי יבש הולך נהדר עם גבינות ספרדיות. שוב, רק 3 יורו לכוס. אחר כך, אני זוכר במעורפל, היו דגים, אויסטרס, עוד חאמון, מנה נהדרת של קוד מטוגן, חזרתי לדוכן העוגות. בדוכן היין כיבדו אותי בכוסית וכיבדתי אחרים. אבל הפרטים, קצת קשה לי להבין למה, טיפה מטושטשים. 

כתבות שאולי פספסתם

*#