בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור בטורון שבפולין: טירות, מצודות, עוגיות ג'ינג'ר ומוזיאון לזכר קופרניקוס, גאוות העיר

טורון שבפולין מפורסמת בזכות קופרניקוס ובזכות עוגיות הג'ינג'ר שמיוצרות בה. מי שלא אוהב עוגיות ג'ינג'ר יזכה כאן לאותו יחס שבו התקבלו גילוייו של המתמטיקאי והאסטרונום הדגול. טיול לעיר ייחודית שכמעט לא השתנתה ב–500 השנים האחרונות

17תגובות

לפני 500 שנה ישב אדם וערך כמה חישובים על נייר. לא היה לו מחשב וגם עט ממשי עוד לא הומצא. הוא ערך גם כמה תצפיות בכוכבים, אבל הדגיש תמיד שאסטרונומיה היא רק תחביב בעבורו. הציוד שמוצג בביתו בטורון שבפולין כולל בעיקר מדי זווית מתכתיים, מהסוג שבו לימדו אותנו להשתמש בכיתה ד'.

בתום החישובים והתצפיות הגיע ניקולאוס קופרניקוס למסקנה שהחיים שלנו הם טעות אחת גדולה. האנושות, כך הבין, שגתה כמעט בכל. כדור הארץ, עם כל הכבוד, אינו ניצב במרכז היקום. השמש לא מקיפה אותו והכוכבים האחרים בשמים הם חלק ממערכת אחת גדולה. קופרניקוס הסיק שכדור הארץ סובב סביב עצמו ומקיף את השמש. הוא צייר את השמש במרכז וסביבה מעגלים שתיארו את מסלולי הארץ וכוכבי הלכת. המסלולים אמנם שגויים, כי כיום אנחנו יודעים (בזכות גאון אחר, יוהאנס קפלר) שהם אליפטיים, אבל קופרניקוס הוא האדם שלו אנחנו חייבים את התיקון הגדול ואפילו את לידתה של המהפכה המדעית.

משה גלעד

הטיול הזה לטורון ולכמה טירות אחרות בסביבתה הוא מחווה לזכרו של קופרניקוס. חברים בפולין, שעמם שוחחתי בעבר על הכבוד שאני רוחש למתמטיקאי, הציעו, אחרי שגמרו לגחך, ביקור בטורון. הם אפילו הסכימו להצטרף לטיול, מכיוון שטענו, בלי קשר לקופרניקוס, שזאת עיר מרתקת, יפה ומיוחדת במינה. אחר כך התגלתה הסיבה האמיתית - הם נורא אוהבים עוגיות ג'ינג'ר וטורון מפורסמת בהן.

טורון (Torun) היא עיר הולדתו של קופרניקוס. העובדה שהמתמטיקאי והאסטרונום הדגול בילה בה רק את ילדותו אינה מפריעה לאיש. בצעירותו עבר קופרניקוס ללמוד באיטליה ובסופו של דבר השתקע בפרומבורק, טירה על חוף הים הבלטי, כיום בפולין ובעבר, כמו טורון, חלק מפרוסיה. הוויכוח סביב השאלה אם קופרניקוס היה גרמני או פולני נמשך מאות שנים ואין סיכוי שהוא יסתיים ברגעים הקרובים. דעתם של ידידי הפולנים בסוגיה זאת היתה כמובן נחרצת.

הייחוד של טורון טמון בכך שחלקים גדולים ממנה כמעט שלא נפגעו, נהרסו או השתנו ב-500 השנים האחרונות. בניגוד לוורשה, למשל, שהמרכז העתיק שלה נחרב כמעט לחלוטין במלחמת העולם השנייה ושוחזר ונבנה מחדש, בטורון ניצבים מבני הלבנים האדומות בדיוק כמו שקופרניקוס הכיר אותם. זאת הרגשה נהדרת. העולם נראה לרגע מקום יציב.

העיר - השוכנת 180 קילומטרים מצפון־מערב לוורשה ו-170 קילומטרים מדרום לגדנסק - הוכרזה ב-1997 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. ההכרזה כוללת גם את שרידי הטירה הטבטונית שהוקמה וחרבה ב-1454, טרם לידתו של קופרניקוס, שחי מ-1473 ועד 1543. טורון זכתה לפרסום ב-20 השנים האחרונות ונהפכה במידה מסוימת ליעד תיירותי בזכות שימור המבנים הגותיים מימי הביניים. יש בה כיום אוצר בלום שכולל כ-200 מבנים צבאיים בנויים אבן, כנסיות ענקיות ומרשימות, היכל העיר ובתים בורגניים רבים ויפים. הבית שבו נולד קופרניקוס ובו פועל כיום מוזיאון לזכרו הוא אחד מן הבתים הבורגניים האלה.

משה גלעד

האירוע שהשפיע יותר מכל על התפתחותה של טורון התרחש ב-1280. אז הצטרפה העיר שעל גדת הנהר ויסלה לברית ערי הנזה. ברית המסחר נמתחה לאורכם של הים הבלטי והים הצפוני, מברוז', קלן ולונדון במערב, דרך המבורג, דנציג (גדנסק), טורון, ליבק, ריגה, טאלין, ערי חוף בליטא ועד נובגורוד במזרח. הברית הביאה לטורון עושר גדול. כיום זאת עיר לא גדולה של 200 אלף תושבים, אבל מה שרואים בה מעיד על עוצמה ועושר חסרי פרופורציות למצבה ולמעמדה הנוכחי. הבניינים בה עצומים. כיכר השוק ובית העירייה גדולים, רחבי ידיים ומרשימים. כך נראית תהילת העבר של סוחרי הנזה. הם בנו מן החומרים הטובים ביותר ורצו להרשים. מאות שנים אחר כך – הרושם עדיין עובד.

כל היכרות עם טורון מתחילה ברובע העתיק, הסגור לתנועת מכוניות. במרכז הרובע נפרשת כיכר השוק הגדולה ולצדה ניצב בית העירייה המפואר שהוקם במאה ה-14 – בשיא פריחתה הכלכלית של העיר כחלק מברית הנזה. המגדל המתנוסס מעל בית העירייה הוא דוגמה יפה לבנייה גותית. לצדו ניצב פסל גדול של קופרניקוס אוחז בידו מודל של מערכת השמש שמדגים את תורתו.

אתרים נוספים שכדאי לפקוד במרכז טורון הם המגדל הנטוי, שאמנם אינו מרשים כמו המגדל בפיזה אבל בהחלט נוטה על צדו, שרידי המצודה על גדת נהר הוויסלה, כמה מן הכנסיות המקומיות, שמעוטרות כולן באופן מרשים ולפחות כמה מן הברים ובתי הקפה הרבים שפזורים בעיר. דוגמה אחת מוצלחת עשוי לשמש לנקייוויץ קפה (Lenkiewicz Cafe) במרכז העיר, שכתובתו 14 Wielkie Garbary.

ארוחת צהריים אכלנו בפונדק המאוד לא צמחוני גנשיה שיאה (צוואר האווז – Gesia szyja). המטבח בפונדק פולני מסורתי ואם בעלי חיים קטנים ומפוחלצים, סנאים למשל, שניצבים בין השולחנות לא מפריעים לכם – תיהנו מכל רגע. הכתובת ul. Podmurna 28.

משה גלעד

מוזיאון קופרניקוס, האתר הפופולרי ביותר בטורון, פועל כאמור בבית שבו נולד וברחוב שנושא את שמו (ul. Kopernika 15/17) ברובע העתיק. המוזיאון מחולק לשני בניינים. באחד מהם מוקדשת התצוגה לחיי קופרניקוס ובה שחזור של חדר עבודתו, המכשירים שבהם נעזר, כמה מכתביו, כולל כתבי יד, שרטוטים והסברים רבים על עבודתו והחידושים שהכניס בעולם המדע. באגף השני מוצג פנים ביתו של סוחר עשיר מימי הביניים ובו גם תצוגה שמוקדשת ל"עולמן של עוגיות הג'ינג'ר". אומנות אפיית העוגיות הריחניות החלה במאה ה-14 והגיעה לשיא הפריחה שלה במאה ה-17.

אחרי הביקור במוזיאון קופרניקוס לא נותרה ברירה ויצאנו לסרוק באופן יסודי את מאפיות וחנויות עוגיות הג'ינג'ר שפזורות בעיר ובעיקר סביב כיכר השוק. אם נדמה לכם שבחירת קופסה של עוגיות ג'ינג'ר היא מלאכה פשוטה וקלה - אתם טועים. פקדנו שלוש חנויות. בכל אחת מהן השתרך תור ארוך של קונים שבחרו בקפידה אריזות שונות. הריח בחנויות נהדר, אבל המגוון העצום של אפשרויות בחירה עורר סחרחורת. ניסיתי להשתמט ולהניח לידידי הפולנים לבחור את העוגיות האהובות עליהם, אבל הם סירבו בתוקף. כך טעמנו בכל חנות עוגיות קשות ואפופות תבלינים, התייעצנו, חככנו בדעתנו, המשכנו לחנות הבאה ולבסוף קנינו בחנות המפעל Pierniczek שלוש קופסאות עם מגוון עוגיות (הכתובת: ul. Ceglarska 25 ).

בערב נאלצתי להודות שאיני אוהב עוגיות ג'ינג'ר. דממה השתררה בחדר. אני מניח שמשהו דומה קרה כאשר קופרניקוס סיפר לידידיו מה דעתו על מיקום השמש ותנועת כדור הארץ.

מצודת גולוב

מצודת גולוב (Golub, 40) קילומטר ממזרח לטורון, היא אחת המצודות הטבטוניות שהוקמו באזור זה במאה ה-13. לא כדאי להתעלם ממנה ולו בגלל הקשר הארץ־ישראלי שלה. מסדר האבירים הטבטוניים הוא מסדר קתולי שנוסד בעכו במאה ה-12 כדי לסייע לצליינים ולרפא חולים. המסדר איגד את האבירים הדוברים גרמנית וחבריו התרכזו בגליל ושלטו במבצר המונפור וביחיעם. גם בתום התבוננות ארוכה התקשיתי להצביע על הדמיון בין מצודות אלה לבין המצודה בגולוב. המבנה הגדול בגולוב, שנחשב מופת לבנייה גותית ובארוקית, ניצב על ראש גבעה ונראה כקובייה. הוא ורוד, בנוי לבנים ויש לו חצר גדולה ויפה. כמה תותחי ענק הוצבו מחוץ לחומה ומעבר לחפיר רואים את נוף העמק ואת ערוץ הנהר דרווצה, יובל של הוויסלה, שמתפתל סמוך למצודה.

הדיירת הכי מפורסמת בגולוב היתה הנסיכה השוודית אנה ואסה, אחותו של מלך שוודיה, ששלט בפולין ובליטא בתחילת המאה ה-17. היא התגוררה בגולוב יותר מ-20 שנה וזכתה לאהבת התושבים במקום בזכות הידע הרב שרכשה בתחום הגננות הרפואית, צמחי המרפא ורוקחות טבעית. הנסיכה אנה קבורה בטורון, בכנסייה יפה במרכז העיר.

במצודת גולוב פועל כיום מלון צנוע ומעניין. 20 החדרים נקיים, נאים, קצת קטנים, אבל זולים - 50 יורו לחדר זוגי עם ארוחת בוקר או 10 יורו למיטה בחדר משותף.

טירת מאלבורק

הפולנים טוענים שמאלבורק (Malbork) היא טירת ימי הביניים הגדולה ביותר באירופה. גם אם תחילה היו לנו ספקות, הביקור במקום, 150 קילומטר מצפון לטורון, פוגג אותם.

מאלבורק היא אחת ההפתעות הכי נעימות בטיול הזה. הטירה הענקית והיפה, הבנויה לבנים אדומות, היתה מקום מושבו הקדום של ראש המסדר הטבטוני. היא מוקפת תעלות מים, ביצורים, חומות ובתוכה יש עשרות בניינים. המקום כולו פועל עכשיו כמוזיאון ואפשר לשוטט בו כמה שעות ואפילו יום שלם.

משה גלעד

כאשר נפסק הגשם והשמש זרחה לכמה דקות והאירה את הקירות האדומים והרטובים בקרניים אלכסוניות נראתה מאלבורק, עטורת המגדלים והצריחים, כאיור בספר אגדות. רוב מבני הטירה הוקמו במאה ה-14 ומפתה מאוד לשחק כאן במשחקי אבירים, לרכוש חרב בחנות המזכרות ולהזמין מישהו לדו־קרב או לשיר סרנדה ליפהפייה שמסתרקת במגדל.

פרומבורק

40 קילומטר מצפון־מזרח למאלבורק שוכנת העיר פרומבורק (Frombork), שבה בחר קופרניקוס לבלות את שנותיו האחרונות. כאן כתב בלטינית את יצירתו הגדולה על תנועת הכוכבים ("De revolutionibus orbium coelestium") וכאן גם נקבר בכנסייה המקומית. רק ב-2008, בתום מחקר ארוך, הצביעו חוקרים על מקום קבורתו המדויק.

גם בפרומבורק פועל מוזיאון לזכר קופרניקוס והמקום נראה בפרסומים מסקרן מאוד. מיקומה מעניין אף הוא – העיר שלחוף הים הבלטי שוכנת רק כעשרה קילומטר מדרום לגבול בין פולין למובלעת הרוסית קלינינגרד. בחיפזון ואולי בטיפשות לא נסענו לפרומבורק אלא המשכנו ממאלבורק צפונה לגדנסק, שם צפינו בשקיעה ושתינו כוסית וודקה גדולה לזכרו של קופרניקוס, הראשון שידע שהשמש אינה שוקעת בים, אלא כדור הארץ סובב עוד סיבוב על צירו.

•••

משה גלעד

זה הרגע שבו אנו צועדים יחד אל השקיעה. היה זה מדור הנסיעות האחרון, לאחר 14 שנים שבהן התפרסם ב"גלריה". היו שלום ותודה על הדגים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו