הוסטל המלחמה בסרייבו ש"טירוף שמישהו ירצה לישון בו" - טיולים באירופה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הוסטל המלחמה בסרייבו ש"טירוף שמישהו ירצה לישון בו"

לכתבה
תעשיית התיירות מכנה את מה שהוא מציע בשם "תיירות אפלה", פלח ההולך וגדל של השוק העולמי שמתמקד במקומות שבהם התרחשו דברים נוראים הוסטל המלחמה בסרייבו

עם בונקר מהגיהינום, בלי מיטות ובלווית לא מעט קולות נפץ: הוסטל שמדמה את מלחמת סרייבו הוא האטרקציה החדשה של בוסניה והרצגובינה לתיירים שרוצים מה עבר על העיר היפה עד לא מזמן

2תגובות

אריאן קורבאסיץ', המנהל הוסטל על מלחמת סרייבו בבירת בוסניה והרצגובינה, יודע כי חזונו על אירוח אינו מתאים לטעמם של אנשים רבים והוא מוכן להקל מעט את כללי הבית.

הוא יסכים, למשל, להנמיך את קולות הירי והפיצוצים הבוקעים ממערכת השמע. אבל אם מישהו רוצה לישון בהוסטל הזה, צפוי לו אתגר של ממש כי אין כאן מיטות. יש רק מזרנים דקים המונחים על הרצפה, אין כרים או סדינים, ויש רק שמיכות עבות ושורטות שנותנות את התחושה שאתה ישן עם סוס מת.

גם עיצוב המקום אינו תורם לרוגע — יש כאן הרבה רובים ובאחד החדרים תלוי פוסטר שעליו כתובות באותיות ענקיות המילים "מוות" ו"הסוף!".

הוסטל המלחמה בסרייבו
Laura Boushnak for The New York Times

בעוד שמלונות אחרים מציעים סוויטות יוקרתיות המשקיפות על נופים מרהיבים על העיר העתיקה של סרייבו, לאורחים שמעונינים בחוויה בלתי נשכחת, קורבאסיץ' מציע את המחסור האולטימטיבי שתייר יכול לבקש: "הבונקר" — צינוק גיהינומי חסר חלונות שעוצב בכוונה כדי שלא יהיה בו נוח, ולכן, כך אומר קורבאסיץ', "זה טירוף לרצות לישון בו".

קורבאסיץ', מדריך תיירים לשעבר בן 27, המנהל את "הוסטל מלחמת סרייבו", אומר שהבין במהירות כי תיירים רבים רוצים לראות מה עבר על העיר היפהפייה הזאת בשנים 1992–1995 שבהן התחוללה המלחמה. "החלטתי לתת לאנשים מה שהם רצו", הוסיף.

תעשיית התיירות מכנה את מה שהוא מציע בשם "תיירות אפלה", פלח ההולך וגדל של השוק העולמי שמתמקד במקומות שבהם התרחשו דברים נוראים. רשימת המקומות האלה כוללת את דילי פלאזה בדאלאס, שבה נרצח הנשיא ג'ון קנדי, מחנות השמדה כמו אושוויץ וכלא טואול סלנג בפנום פן, בית ספר לשעבר שהוסב למרכז עינויים ורצח על ידי הקמר רוג' בשנות ה–70 של המאה הקודמת. 

הוסטל המלחמה בסרייבו
Laura Boushnak for The New York Times

בסרייבו יש מקומות כאלה בשפע, כולל המקום שבו רצח לאומן סרבי ב–1914 את הארכידוכס פרנץ פרדיננד, יורש העצר של האימפריה האוסטרו–הונגרית והכשיר את הקרקע לתחילת מלחמת העולם הראשונה, והשוק שבו נהרגו 70 אנשים מנפילת פגז מרגמה באחד מסופי השבוע של 1994.

אך גרסה מוקדמת של התיירות האפלה קיבלה בבוסניה תפנית זדונית, אמר זיאד יוסופוביץ', אחד מניצולי המצור שהוטל על העיר בתקופת המלחמה שכיום מדריך בעיר טיולים מיוחדים במינם. "המקום הזה הוא האטרקציה הראשונה במעלה לתיירי התיירות האפלה", אמר יוסופוביץ' ממקום תצפית בין הגבעות המשקיפות אל העיר.

תיירי מלחמה צמאי דם, שרובם נוצרים אורתודוכסים פנאטים מרוסיה ויוון, נהגו לבוא לאותו מקום ולשלם כדי לירות ברובי צלפים ואפילו בתותחי נ"מ בתושבים מוסלמים חסרי ישע שהתרוצצו ממקום למקום בחיפוש אחר מחסה.

הוסטל המלחמה בסרייבו
Laura Boushnak for The New York Times

מקום נוסף שיוסופוביץ' לוקח אליו תיירים הוא המלון הפרטי הראשון של יוגוסלביה המסתתר בין הרים, ששימש בעבר מקום לפגישות רומנטיות וכעת לחורבה לאחר שכוחות סרבים הפגיזו ממנו את העיר בתותחיהם.

קורבאסיץ' אינו רוצה ליצור נוסטלגיה למלחמה הקשה ביותר שהתחוללה באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, אלא פשוט להציג בפני האורחים, ובעיקר הצעירים שבהם, את חוסר הנוחות והמחסור ששררו בתקופת המלחמה. "בני המילניום אומרים: 'זה ממש מגניב'", אמר. "אבל זה לא מגניב וזה לא משחק. מי שחושב בהתבגרותו שמלחמה היא משחק, יקבל החלטות רעות מאוד".

בהוסטל, השוכן בשתי קומות בביתם רחב הידיים של הוריו, קרוב לקו החזית הקדמי, יש  חדר משותף שבו יכולים לישון על הרצפה שישה אורחים וחדר פרטי יותר לאדם אחד או שניים.

הוסטל המלחמה בסרייבו
Laura Boushnak for The New York Times

הבונקר, שנמצא במרתף, הסביר קורבאסיץ', נועד "לאנשים מיוחדים מאוד שמעוניינים בחוויות מיוחדות". מאחר שעוצב כדי לשחזר את תחושת מקום המקלט ללוחמים ביער, מחיר השהיה בו אינו גבוה — 20 אירו בלבד לאיש.

המולת המלחמה המדומה בבונקר אינה נפסקת לרגע וגם אי אפשר להפסיקה. לרעש מתווסף עשן, שמוחדר על ידי מכונה שנלקחה מתיאטרון, כדי ליצור ערפל מחניק.

הרצפה עשויה מבוץ קשיח והקירות והתקרה מורכבים מגזעי עצים לא מלוטשים. אם רוצים לישון, וזה נדיר, יכולים רק על לוחות עץ קשים ללא מזרן.

הוסטל המלחמה בסרייבו
הוסטל המלחמה בסרייבו

כדי להוסיף אותנטיות ולנתק את האורחים מחייהם הנוחים והשלווים, אסור להכניס לבונקר סמארטפונים, תכשיטים ושעונים. יש בו שעון מעורר ישן, אך הוא מקולקל. השעה שמצוינת בו היא שעת בואם של האורחים, שלמראה השעון מתלוננים מדוע הזמן עובר לאט כל כך.

בבונקר אין חלון ואין מנורות. האורחים מקבלים פנס מרופט שהסוללות שלו עומדות להיגמר. קורבאסיץ' אומר שכתוצאה מכך האורחים נאלצים להשתמש בו רק בשעת הצורך ולהתרגל לשבת בחושך.

הוא מקבל את האורחים כשהוא לבוש במדי ב' ואפוד מגן, נועל מגפיים שחורים וחובש לראשו קסדה. הוא מבקש מהם לא לקרוא לו בשמו האמיתי אלא "אפס–אחת", שם הצופן של אביו בתקופת המלחמה.

רוב האורחים שלו הם אירופאים, אוסטרלים ואמריקאים שרבים מהם צעירים מדי ואינם זוכרים את תמונות הזוועה מ-1,425 הימים שבהם צרו על סרייבו כוחות סרביים שהתחפרו בהרים מסביבה.

הוסטל המלחמה בסרייבו
Laura Boushnak for The New York Times

"תושבי המקום אינם מתעניינים בזה בשום אופן", אמר קורבאסיץ', שהיה ילד בתקופת המלחמה. "הם עברו את זה על בשרם בכל יום והם רוצים לשכוח".

לעומתו אומר יוסופוביץ' שהבוסנים מתחילים להיות פתוחים יותר לתיירות המלחמה, מאז שהשלטונות הבינו שאפשר להרוויח מזה כסף.

משפחה מוסלמית, שמתחת לביתה הקרוב לנמל התעופה של סרייבו היה הפתח למנהרה שנחפרה מתחת למסלול ההמראה, הרוויחה הון ממכירת כרטיסים לתיירים שרצו לראות את הדרך הבטוחה היחידה להיכנס לעיר ולצאת ממנה. השלטונות החרימו ב–2013 את המנהרה, שנקראה "מנהרת התקווה", והיא כעת אחת האטרקציות הפופולריות ביותר בעיר.

אך שיווק המלחמה הוא בעייתי, בעיקר משום שעדיין מתנהל פולמוס נרחב על המעשים שנעשו בתקופת המלחמה, שבה נלחמו שכנים וידידים אלה באלה.

יוסופוביץ', מוסלמי חילוני, אומר ששלטונות סרייבו "רוצים רק להראות שאנחנו היינו הקורבנות והאחרים היו אשמים".

קורבאסיץ' משתדל להימנע ממריבות, ומסרב אפילו לומר אם הוא מוסלמי, סרבי או קרואטי. "נמאס לי מהפילוג במדינה", הוא אומר ומדגיש שרצונו שהאורחים יראו את סרייבו, שהיא כעת עיר תוססת וקוסמופוליטית המלאה בברים ובמועדונים ובה מתקיים פסטיבל סרטים יוקרתי מדי שנה, ויזכרו כי "מה שקרה כאן יכול לקרות בכל מקום שבו יש אנשים".

הוסטל המלחמה בסרייבו
Laura Boushnak for The New York Times

אין לו הרבה לקוחות לבונקר, אך יש דרישה רבה למדי לחדרים הפחות טראומטיים. הוא אומר שבתחילה חשב לנתק את אספקת המים להוסטל ולאלץ את האורחים להביא לחדריהם מים בדליים, כפי שעשו רוב תושבי סרייבו בזמן המצור, אך החליט בסוף שזה יהיה מוגזם.

לעומת זאת, הוא התקין מערכת Wi-Fi כיוון שזו היתה דרישה נחרצת של הלקוחות הצעירים. לדבריו, היתה לו לקוחה אמריקאית שלא התרגשה מקולות הנפץ הבלתי פוסקים ומהשינה על הרצפה ללא סדינים, "אבל כשאמרתי לה שאין אינטרנט, היא אמרה: 'אני הולכת מכאן'".

הרשמה לניוזלטר

להמלצות וביקורות ספרים חדשים ממיטב הסיפורת והשירה - הירשמו עכשיו

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות