בלגרד: המלצות ואטרקציות - מה עושים בסוף שבוע בבלגרד? - טיולים באירופה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלגרד היא לא ברלין הבאה, אבל אפשר להבין את ההשוואה

לכתבה
בלגרד Bobica10 / Shutterstock.com

בלגרד, מהיעדים המסקרנים ביותר באירופה כיום, מחזיקה בסצנת חיי לילה ומועדונים סוערת, מסעדות משובחות, אתרים מעניינים והיא עדיין אחת הערים הזולות באירופה. עם טיסות ישירות וזולות, זה הזמן לקפוץ אליה ליומיים

73תגובות

"האם בלגרד היא ברלין הבאה?" כך נפתחה לפני שלוש שנים הכתבה של סת' שרווד ב"ניו יורק טיימס", שעסקה בביקור בן יומיים בבירת סרביה. עכשיו קל לומר – זה לא קרה. עדיין לא קרה, וקרוב לוודאי שגם לא יקרה. אפשר להבין את ההשוואה, אבל ההבדלים בין הערים גדולים מדי. ייתכן שמוטב כך. בלגרד היא היום אחד היעדים המסקרנים ביותר באירופה, עם סצנת חיי לילה, מועדונים, מסעדות ובתי קפה פעילה במיוחד, עם אתרי ביקור מעניינים ועם התחדשות עירונית גדולה וכמה פרויקטים ענקיים של בנייה מעוררת מחלוקת. ובכל זאת, היא לא ברלין. אין בה עדיין את העושר התרבותי, הפארקים, הגיוון האתני והתחושה הקוסמופוליטית, שבולטת כל כך בבירה הגרמנית. בתחום אחד דווקא אפשר להשוות – עבר רווי מלחמות, עקוב מדם מצייר עדיין ענן כהה בשמי שתי הערים. הענן מתרחק אל האופק, אבל הוא עדיין שם.

בתחום אחד אין כמעט מתחרים היום לבלגרד – המחירים בה עדיין זולים באופן שמותיר אותנו, הישראלים, שהתרגלנו שאי אפשר לצאת ממסעדה בלי להשאיר בה כמה מאות שקלים, בפה פעור. ארוחה זוגית במסעדה טובה עולה בבלגרד 100-120 שקל. צריך לראות ולטעום כדי להאמין. סקרים שערכו אתרים שונים מצביעים על כך שבלגרד היא כיום הזולה מבין הערים הגדולות באירופה, ובפער די גדול.

רחוב בבלגרד
mareandmare / Shutterstock.com

יומיים בבלגרד מאפשרים בילוי מצוין והיכרות עם מקום חדש (עבורנו, שהיה לנו זה ביקור ראשון בעיר ובסרביה). עד לאחרונה, בלגרד לא הופיעה על מפת הטיולים הישראלית, אבל עכשיו, עם טיסות ישירות וזולות יחסית שנמשכות שלוש שעות, היא נמצאת בתפריט החופשות העירוניות, או כבסיס לטיול ארוך יותר, למשל בשמורות הטבע עוצרות הנשימה שלה.

כיכר הרפובליקה בלגרד
kirill_makarov / Shutterstock.co
מדרחוב בבלגרד
mareandmare / Shutterstock.com

לינה:

התגוררנו במשך שני לילות במלון Belgrade Garni Inn. המחיר היה 70 יורו ללילה. המיקום מצוין – קרוב מאוד לכיכר הרפובליקה שנחשבת מרכז העיר. החדר היה קטן עד פצפון, אבל די נעים (אם אתם לא מתעקשים שלמיטה הזוגית צריכה להיות גישה משני הצדדים). ארוחת הבוקר סבירה.

רחוב סקאדארליה (Skadarlija)
TeodorLazarev / Shutterstock.co

סקארדאליה

בערב הראשון צעדנו ברגל במשך כמה דקות עד רחוב סקאדארליה (Skadarlija) אזור עתיק זה של העיר, מרחק כמה דקות הליכה מכיכר הרפובליקה, זכה לכינוי "מונמרטר" של בלגרד. אפשר להבין למה. הוא נחשב "בוהמייני", מלא במסעדות וברווחים שביניהן פועלות גלריות. כיוון שהגענו לכאן בערב הראשון שלנו בסרביה התרשמנו עמוקות מכך שבכל מסעדה ניגנה תזמורת. כעבור כמה ימים כבר הבנו שקשה יותר למצוא ארוחת ערב במסעדה שאין בה מוזיקה חיה. יש בבלגרד קשר הדוק בין מערכת העיכול לנגני אקורדיאון. כולם אגב גברים, רובם לא צעירים במיוחד והמוזיקה נשמעת תמיד כמו תערובת של מוזיקה צוענית עם משהו רומנטי ולצידו נעימה די תוקפנית. הפלישה ההונית תמיד אי שם ברקע.

בלגרד להקה שמנגמנת מוזיקה חיה
משה גלעד

מה אכלנו? זה לא היה קל, וליתר דיוק כבד מאוד, אבל מזין. בערב הראשון ניסינו את האוכל המסורתי – קדרת כבש, קדרת עגל ומזטים שונים. כל זה מלווה בראקיה – ברנדי שזיפים, שהוא כנראה הדבר הכי טוב שהמציאו בסרביה. הדרך בחזרה למלון נראתה ארוכה הרבה יותר.

רחוב סקאדארליה (Skadarlija)
Kana Movana / Shutterstock.com
רחוב סקאדארליה (Skadarlija)
Subodh Agnihotri / Shutterstock.

כדורגל חוצות

בכיכר הרפובליקה הקרינו בשעת ערב מאוחרת בשידור חי את משחק הכדורגל במסגרת ליגת האלופות בין הכוכב האדום בלגרד לבאיירן מינכן. הגרמנים ניצחו 3:0 והאוהדים המקומיים הטביעו את יגונם בכוסות בירה גדולות. הם ישבו בקור נורא ולעתים בגשם על יציעי עץ שהקימה העירייה. פה ושם שרו. הצפייה הייתה חינם והיחס בין גברים לנשים היה מפתיע ושוויוני מאוד.

סנטרל פארק והמצודה

פארק קאלמגדאן (Kalemegdan), הפארק הגדול בעיר, הוא אחד המקומות היפים והמעניינים ביותר בבלגרד. הפארק צמוד למצודת העיר, שחולשת על מקום אסטרטגי ממדרגה ראשונה – מפגש הנהרות סאווה והדנובה. עד המאה ה-19 זה היה שטח פתוח שהפריד בין העיר למצודה. כאשר האחרונה איבדה את החשיבות הצבאית שלה הוקם במקום פארק אירופי עם חורשות, שבילים וכמה תצפיות נהדרות על מפגש הנהרות. במזג אוויר טוב – זה הטיול הכי יפה בעיר. יש בפארק ובמצודה כמה אתרים חשובים – כמו המוזיאון הצבאי, מאוזוליאום עתיק, גן חיות, פארק היורה, מוזיאון לאמנות ועוד, אפשר די בקלות לוותר על כולם ופשוט לשוטט בשבילים ולחפש את המרפסת היפה ביותר. בכמה מקומות אפשר לשתות קפה בין החומות. אבני הבנייה של המצודה – אדמדמות ויפות – מעניקות לכל הביקור אווירה חמימה ומתוקה.

 מבצר קאלמגדאן
Tatiana Popova / Shutterstock
פארק קאלמגדאן (Kalemegdan), הפארק הגדול בעיר
N.M.Bear / Shutterstock
פארק קאלמגדאן (Kalemegdan)
miamia / Shutterstock.com
Kalemegdan
משה גלעד

המדרחוב

כאשר יוצאים מן הפארק כדאי לצעוד במדרחוב מיכאילובה (Knez Mihailova). הרחוב הארוך הזה, שאין בו תנועת מכוניות, הוא העורק הראשי של הביקור בבלגרד. לאורכו אפשר למצוא אינספור חנויות נאות, רבות מהן של רשתות האופנה הגדולות. בולט המספר הגבוה במיוחד של חנויות ספרים ולצידן חנויות מזכרות שמתרבות עכשיו בכל שבוע ובעיקר בולט המספר הגדול של בתי הקפה. הליכה ברחוב מיכאילובה מבהירה שני דברים – בלגרד היא חלק מאירופה, וכיוון שזה הרחוב היחיד שנראה כך – יש לה עדיין דרך די ארוכה לעשות עד שתיראה כמו ערי בירה אחרות. אין מה למהר.

מדרחוב מיכאילובה (Knez Mihailova)
kirill_makarov / Shutterstock.c
Knez Mihailova
Jorge Láscar

גדת הנהר

אחר הצהריים צעדנו מכיכר הרפובליקה לרובע סאבאמאלה (Savamala). כמה כתבות תיירות בעיתונות זרה תיארו אותו כ"רובע האמנים" המתחדש של העיר. השמועות האלה קצת מוגזמות. הרובע הוא עדיין שכונת עוני בעייתית ואפלולית והטיול בו לא נעים ואפילו מעורר חששות. עשרות גברים צעירים בהו בנו במבט מתעניין מדי.

לאחר שחצינו את סאבאמאלה לכיוון הנהר הגענו אל בניין משופץ היטב שעליו התנוסס שלט גדול Belgrade Waterfront. פרויקט הנדל"ן העצום הזה הוא בלי ספק החידוש המסעיר ביותר ומעורר המחלוקת ביותר בבלגרד בימים אלה. המדובר במיזם של התחדשות עירונית שמובילה ממשלת סרביה. הוא מרוכז על הגדה הימנית של נהר הסאווה, ליד גשר בראנקו. ההערכה המקובלת היא ששוויו של המיזם 3.5 מיליארד דולר ורוב הכסף מגיע מחברת Eagle Hills שמקום מושבה באבו דאבי. הכוונה היא להקים שכונת ענק, באזור שהוא כיום אחד המוזנחים בעיר. איש המכירות שקיבל את פנינו אמנם התייחס אלינו בטעות משעשעת כאל משקיעים פוטנציאליים והסביר היטב את יתרונות רכישת דירה באחד המגדלים שיוקמו שם בעתיד, אבל אסר עלינו בתוקף לצלם את הדגם הגדול והמואר שניצב שם באולם מרשים. בתוכנית מגדלי דירות פאר ומשרדים, פארק, טיילת לאורך נהר הסאווה, מלונות חמישה כוכבים, כמה קניונים ועוד.

Belgrade Waterfront
Nenad Nedomacki / Shutterstock.c

גם תייר זר יכול להבין די בקלות מדוע תושבי בלגרד אינם משתגעים מהתלהבות מן הפרויקט הזה, שנועד למשוך בעיקר משקיעים זרים ועשירים. הדירות שמתוכננות בו אמנם יצפו על הנהר אבל אינן מיועדות למעמד הביניים הסרבי. ודאי שלא יפתרו את המצוקה הקשה שרואים בשכונות הסמוכות. האשמות רבות צצו בשנה האחרונה כנגד פקידי הממשלה בשחיתות ובחוסר שקיפות בפיתוחו של פרויקט קו המים של בלגרד. בין היתר נכתב על הלבנת כספים, לקיחת שוחד מצד אנשי השלטון ובעיות אחרות. רובו של הפרויקט אמנם עדיין בתכנון אבל כמה מגדלים כבר נבנים, בניין אחד הושלם וכבר עכשיו נעים לצעוד לאורך הטיילת. כאשר יושלם הפרויקט ישתנו פניה של בלגרד באופן משמעותי וכנראה שלא לטובה.

בלגרד, משקאות על המרפסת הצופה לנהר
משה גלעד

בטון האלה

הליכה של כקילומטר צפונה מגשר בראנקו לאורך הנהר מובילה לפרויקט אחר, מפורסם ואהוב מאוד בימים אלה על תושבי בלגרד – בטון האלה (Beton Hala) שמו. המבנה הענק על גדת הסאווה, שעל גגו חניון גדול שימש בעבר כמבנה תעשייתי וכמחסנים לנמל. המבנה כולו הוסב למתחם בילוי ואוכל. פועלות בו, על קו המים, כעשרים מסעדות. המפורסמת שבהן היא ה"אמבר", אבל אנחנו בחרנו דווקא ב-Temperament, בקצה המערבי של המתחם, שהתגלתה כמקום נעים, מעוצב היטב שהאוכל בו טעים. יחד עם זאת – "בטון האלה" כולו נחשב בבלגרד כמקום של עשירים או תיירים. המחירים  של ארוחה במתחם זה גבוהים בהרבה ממחיר ארוחה בחלקיה האחרים של העיר. גם המוזיקה שמנגנים במסעדות בבטון האלה שונה ממקומות אחרים בעיר, היא מערבית יותר, מתוחכמת יותר ומיועדת לאוזניו של קהל שהתלבש טוב, בבגדי מעצבים, לפני שיצא מהבית. ישבנו שעה ארוכה על המרפסת, אכלנו קאימק (גבינה טעימה) עם ירקות, צפינו במעבורות ובספינות שטות על הנהר, האורות נדלקו ולאורך הרציף ניגנו מוזיקה שנשמעה כמו יצאה כרגע מסרט של קוסטוריצה או מהופעה של גוראן ברגוביץ'. אלה הרגעים היפים של בלגרד.

בטון האלה (Beton Hala)  המבנה הענק על גדת הסאווה
משה גלעד

רובע זמון

רובע זמון (Zemun) שוכן כמה קילומטרים מצפון מערב למרכז בלגרד, על הגדה הימנית של הדנובה, ונמצא למעשה בין מרכז העיר לשדה התעופה. פעם זו היתה עיר נפרדת מבלגרד, אבל כבר עשרות שנים (מאז 1934) היא חלק מהבירה, גם אם מעט רחוקה ומעבר לנהר. הייחוד של זמון טמון בכך שכאן, על הגדה השנייה של הסאווה ועל גדת הדנובה, התגוררו במשך מאה השנים האחרונות האמנים, שלא יכלו להרשות לעצמם את המחירים במרכז העיר.

רובע זמון (Zemun)
Bobica10 / Shutterstock.com

עד 1918 זמון היתה חלק מן האימפריה ההאבסבורגית בעוד שבלגרד היתה חלק מהאימפריה העותומנית. את המורשת הזו, באופן קצת מפתיע, אפשר עדיין לראות היטב בזמון. יש בה רובע עתיק, עם מגדל אבן יפהפה שמתנשא במרכז הגארדוש – המצודה המקומית. ביום בהיר אפשר לראות מכאן כמה מן המראות היפים ביותר של בלגרד שמעבר לדנובה. לרובע העתיק יש גם היסטוריה יהודית עשירה ומפוארת, שהסתיימה במלחמת העולם. בבית הקברות המקומי בזמון, צמוד למצודה, טמונים רבקה ושמעון הרצל, סבתו וסבו של תאודור הרצל (הורי אביו יעקב). במבנה ששימש בשעתו כבית כנסת מקומי פועלת כיום מסעדה.

רובע זמון (Zemun)
Marija Vujosevic / Shutterstock.

הבילויים העיקריים בזמון הם הליכה לאורך הטיילת שנמתחת על גדת הדנובה, אכילת דגים באחת מעשרות המסעדות על גדת הנהר, בילוי בשוק במקומי, שנחשב אחד הטובים בעיר, ושיטוט בין הגלריות הרבות לאמנות שפועלות ברחובות הצרים של הרובע העתיק.

הערה אחרונה

גילוי נאות שמיועד לטוקבקיסטים סקרנים, שמודאגים נורא, בכל פעם מחדש ובמצח חרוש קמטים – מי שילם עבור הנסיעה, הטיסות, המלונות, המסעדות והברנדי המצוין. אני מודה: אשתי, טיפוס נהנתן ובזבזני במיוחד, התעקשה לשלם עבור הביקור בבלגרד מן החסכונות המשפחתיים הפרטיים והמוגבלים. אני דווקא אמרתי לה שלעת זיקנה נישאר חסרי כל, בדיור לא מוגן, אבל זה נורא הצחיק אותה. נכון. ייתכן שזה נבע מכך שאינה רגילה לשתות ברנדי שזיפים באיכות כה טובה. התבלבלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות