הסיפור המופלא, המוזר והבלתי נגמר של פארק אריאל שרון - טיולים בישראל - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסיפור המופלא, המוזר והבלתי נגמר של פארק אריאל שרון

לכתבה
פארק אריאל שרון עופר וקנין

זה הפארק המרשים, המאתגר והמרתק שהוקם אי פעם בישראל. ובדיוק באותה נשימה חייבים לומר שפארק אריאל שרון הוא סיפור ביזארי, של פיתוח עקום

51תגובות

באופן מוזר מאוד, המקום שעליו מדובר כאן סובל מפיצול אישיות חמור. הוא יפהפה ומכוער בו זמנית. יש מקומות כאלה. יש בו ריח נפלא וסירחון נורא עולה ממנו. זהו ללא ספק האתר הכי חשוב שמפתחים בישראל בשנים האחרונות. בה בעת, זהו גם האתר שמפתחים בצורה המוזרה ביותר שאפשר לחלום עליה. זה הפארק הכי מרשים, מאתגר, ומרתק שהוקם אי פעם בישראל. ובדיוק באותה נשימה חייבים לומר שפארק אריאל שרון מדרום מזרח לתל אביב הוא סיפור ביזארי, של פיתוח עקום, שגם היום, 15 שנים לאחר שהוחלט על הקמתו, תריסר שנים לאחר שנחנך באופן חגיגי ורשמי ולאחר אינספור ציוני דרך – אי אפשר להבין בו כמעט מאומה.

זה אתר יפהפה, מעורר התפעלות ממש, שמתחשק לשוב אליו עוד ועוד. באותה נשימה, זה אתר שעושה הכול, אבל הכול, כדי להרחיק מעליו מבקרים. הוא מזמין אותנו לביקור וצועק עלינו אל תבואו, תלכו מכאן, תסתלקו ותעופו לי מהעיניים. מושקעים בו עשרות מיליונים, תקציבי עתק עומדים לרשות מנהליו וכבר זמן ממושך אין לו מנהל.

פארק אריאל שרון
משה גלעד

המנכ"לית הקודמת (שרון רז) נחקרה במשטרה כבר ב-2016 ותועמד כנראה לדין. נחום חופרי, בעבר ראש העיר רעננה נבחר כמנכ"ל ומינויו בוטל, ככל הנראה מפני שהתגלו בעברו נטיות פוליטיות שלא התאימו ליו"ר הדירקטוריון. באתר הפארק מופיע מכרז לבחירת מנכ"ל חדש. הגשת המועמדויות הסתיימה לפני כמה ימים. יו"ר הדירקטוריון, אברהם נתן, פעיל מרכזי בליכוד, מוזכר בימים האחרונים בכתבות עיתונות שעוסקות בהפעלת לחצים ואיומים על שר התקשורת לשעבר איוב קרא. מה הקשר בין זה לבין פארק אריאל שרון? אין שום קשר, אבל אלה האנשים שאמורים להקים עבורנו את הפארק החשוב במדינה. באורח אבסורדי – אלה האנשים שמקימים אתר טבע צמוד לעיר, שחלקים ממנו כבר פתוחים לציבור ופינות מסוימות בו נראות פשוט נפלא.

פארק אריאל שרון
משה גלעד

העבר וההווה של הפארק

ב-2005 החליטה ממשלת ישראל להקים את הפארק המטרופוליני הגדול בישראל ובצידו אזור המוקדש למיחזור. חברה ממשלתית הוקמה לצורך העניין. הפארק אינו בשטחה של עיר כלשהי. הוא שייך למדינה. לכולנו. השטח שלו עצום – 8,500 דונם. רק לשם השוואה – פארק גני יהושע (פארק הירקון) הגדול בצפון תל אביב, נכנס פעמיים וחצי בשטח זה. בצדו המזרחי נמתח כביש 4 (כביש גהה). בצדו הצפוני כביש 461, שמוליך מצומת מסובים מערבה - לשכונת התקווה. מצדו הדרומי והמערבי תוחם אותו כביש 1 – תל אביב-ירושלים. עד להקמת הפארק נקרא האזור חירייה, על שם הכפר הערבי אל-ח'ירייה, ששכן עד 1948 על חורבותיה של בני ברק הקדומה (שהייתה ממוקמת בחלקו הדרום-מערבי של מחלף מסובים). במשך עשרות שנים התרומם כאן הר הזבל של מזבלת חירייה. בשיא גובהו הגיע ל-60 מטר והפך מטרד משמעותי בגלל הריח ובגלל העופות שהתגודדו בו והפריעו לנחיתת מטוסים בנתב"ג. הפארק החדש אמור היה לפתור את כל הבעיות האלה.

פארק אריאל שרון
אייל טואג

הבסיס להקמת הפארק היה חזון סביבתי נועז שהוביל ד"ר מרטין וייל, מנכ"ל מוזיאון ישראל לשעבר ומי שניהל את קרן "ברכה", שקידמה תכניות לשיקום ההר וסביבתו. וייל, במאבק ארוך, קידם את התוכניות להקמתו של הפארק ונכווה לא מעט. בספר שפרסם על כך – "חירייה: על צחנה ויופי" (הוצאת עם עובד) כתב יומן אישי ומורה נבוכים לביורוקרטיה הישראלית. הספר מגולל את מאבקו הממושך של וייל והוא עוסק רבות גם בדרכי הפעולה של המערכת הפוליטית בישראל. ייתכן שזו הסיבה ששמו של וייל, באופן מעט תמוה, לא מופיע (או לפחות אינו בולט כיוון שלא הבחנתי בו) במרכז המבקרים שפועל עכשיו בפארק.  

פארק אריאל שרון
משה גלעד

פארק אריאל שרון נחנך ב-27 באוקטובר 2007. תריסר שנים חלפו מאז. המון זמן בכל עניין אחר, אבל לא בתהליך שנקרא פארק אריאל שרון. נעשתה בו אמנם התקדמות מרשימה, אבל אחרי תריסר שנים יש עדיין שאלות רבות שלא מצאו להן פתרון.

פארק אריאל שרון
משה גלעד

עיון מהיר בארכיון "הארץ" מגלה את פיצול האישיות המובנה של הפארק. עשרות כתבות פורסמו על המקום. הן מחולקות בבירור לשתי קבוצות – היו כתבות על התוכניות הגרנדיוזיות, על העתיד המזהיר של הפארק, על עוד טקס חנוכת בית או הנחת אבן פינה והיו כתבות שזכו לכותרת "הר של שערוריות: מה קורה בפארק אריאל שרון".

רשמי ביקורים בפארק

הפארק הענק מחולק לכמה מתחמים. שניים מהם פתוחים לקהל – מתחם ההר ומתחם השער הצפוני. אם רוצים עוד מוזרות (יש המון) – אין ביניהם קשר ישיר שפתוח למבקרים. כלומר המבקרים לא יכולים היום לדלג בין מתחם ההר למתחם השער הצפוני. הם רואים בעיניים כלות מאחד את האחר, אבל הדרך חסומה. כדי לעבור מן האחד אל השני או הפוך, יש לצאת מהפארק למארג הכבישים הראשיים. זה מורכב.

פארק אריאל שרון
משה גלעד

מתחם השער הצפוני

הכניסה אליו היא מכביש 461, לא רחוק ממחלף מסובים ובדיוק מול אצטדיון וינטר וגדר הספארי הרמת גני. השער הצפוני אמור לשמש בעתיד כשער הכניסה הראשי אל הפארק כולו. בינתיים הוא סגור. הרי עברו רק תריסר שנים מחנוכת הפארק. למה למהר ולפתוח את השער הראשי? 

ובכל זאת – המתחם כאמור פתוח למבקרים. איך זה ייתכן שהשער סגור והמתחם פתוח? שיטה ישראלית. קוביות בטון גדולות הונחו מול פתח ממערב לשער. הדרך חסומה לכלי רכב אבל פתוחה להולכי רגל. המכוניות חונות במין דרך עפר צרה, שמובילה לבתים. הולכי הרגל צועדים בין קוביות הבטון ונכנסים לפארק. זה סידור זמני, ברור שזמני, אבל הוא נמשך כבר חודשים רבים. מיד לאחר שנכנסים לפארק רואים את מגרש החניה רחב הידיים שישרת בעתיד את הבאים לפארק. הוא ריק כמובן. התחושה הכללית בביקור הזה היא של חדירה למתחם קצת סודי. יש כאן מבקרים אבל הם לא רבים. כמה בעלי כלבים באים לכאן כדי להעניק לידידיהם מרחבים גדולים. המרחק מן העיר מבודד את הפארק, מרחיק אותו בינתיים מן העין. מעטים יודעים שהוא שם ושהוא פתוח.

לאחר שנכנסים לפארק חוצים גשר קטן להולכי רגל, צועדים מזרחה ומגיעים לבתי חוות שלם. החווה הוקמה בשנת 1953 על ידי האגודה החקלאית השיתופית "הזרע" כדי שיפתחו בה זרעים לחקלאות. בחווה נותרו חמישה מבני מגורים דו-משפחתיים, בהם התגוררו עובדי החווה. הבתים שומרו, הם נראים יפה ובמקום תפעל גלריה לאומנות ומרכז מבקרים. השלטים שהוצבו במקום מסבירים בטקסט בהיר ובתמונות מה היה כאן בעבר.

פארק אריאל שרון
משה גלעד

ליד מבני החווה ניצבת פרגולת ענק – המבנה הגדול והבולט ביותר באזור זה של הפארק. אורכה רבע קילומטר וגובהה 12 מטרים. היא נראית כמקום שמסמן את אתר הנחיתה שאליו יגיעו החייזרים. בעתיד תשמש הפרגולה ציר הכניסה המרכזי לאזורי הפארק השונים. למה פארק ירוק ונאה, גדול ככל שיהיה, זקוק לציר כניסה ממתכת כסופה באורך מאות מטרים ובגובה בניין בן שלוש קומות? לאור שלל המוזרויות בפארק השאלה הזו נשמעת כמעט מיותרת.

פארק אריאל שרון
משה גלעד

אם ממשיכים לצעוד במסלול ההיקפי מגיעים למרכז הצפרות. אזור זה הוא הכיפי והנעים ביותר כרגע בפארק. למענו כדאי לבוא. יש בו ברֵיכה אקולוגית מוקפת צמחייה וכמה מבני עץ צנועים ויפים שמשמשים כמסתור לבאים לצפות בציפורים שמגיעות לטבול במים. השלטים מסבירים שבימי החורף ובעונות הנדידה יגיעו לכאן 170 מיני ציפורים. במהלך כמה ביקורים במקום ראיתי בבריכה חמישה או שישה מינים, אבל זכיתי לרגעי שקט, שלווה וחסד במבני המסתור. אי אפשר לבקש יותר גם מפארק מטרופוליני בעל יומרות.

פארק אריאל שרון
עופר וקנין

המשך הביקור במתחם השער הצפוני מוביל לבריכת חורף, שבימים אלה היא עדיין יבשה אבל אפשר לתלות בה תקוות גדולות. הגינון במקום מעניין ויפה. תכנון הנוף, גם אם מתקדם באיטיות ובצעדים קטנים, נראה מבטיח. העצים ישראליים – בעיקר זית, חרוב ורימון. בכמה מקומות יש משטחי דשא גדולים ורחבי ידיים, שמעוררים אצלי תמיד מעט תימהון, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שהם יפים ומשרים על חירייה אווירה לונדונית.

פארק אריאל שרון
עופר וקנין

יחד עם זאת חשוב להדגיש – מתחם השער הצפוני שמתואר כאן בפירוט הוא חלק זעיר משטח הפארק כולו. את המסלול שתואר כאן אפשר להשלים בפחות מחצי שעת הליכה נינוחה בשבילים מוסדרים. אזור זה של הפארק פתוח למרבה השמחה במשך כל שעות היממה – ביום ובלילה.    

מתחם ההר

במשך 50 שנה, עד 1998 שימש ההר בחירייה כאתר קליטת הפסולת הראשי של גוש דן. כמות הפסולת בו אדירה ובשלב ראשון היתה גם מסוכנת. פרויקט השיקום כלל בנייה של קיר וסוללה היקפית לתמיכת ההר ויציבותו, הטמנת מערכת איסוף גז, הצבת מערכת איסוף וטיפול בתשטיפים למניעת זיהום נחלים, איטום מתחמים הפתוחים לקהל על ראש ההר ושיקומם הנופי. חלק נוסף הוא הסטת תוואי הנחלים איילון ושפירים, גם לצורך תמיכה במדרונות ההר, וגם על מנת ליצור אגן ניקוז שיסייע במניעת הצפות בנתיבי איילון, כביש מספר 4 והשכונות הדרומיות של תל אביב וחולון.

מתחם ההר המשוקם נחנך לפני יותר מחמש שנים. תכנן אותו האדריכל הגרמני פיטר לאץ, והוא מבוסס על עקרונות של קיימות ופיתוח בר קיימא. הכניסה למתחם ההר היא מכביש 4 ובמשך זמן מה הזדחלתי בתור בין שתי מכוניות איסוף זבל. המתחם הקרוב לכביש משמש כמרכז שינוע לאשפה שמועברת מכאן לאתר דודאים וזו הסיבה לכך שבחלק זה של הפארק, סמוך לכניסה, יש עדיין ריח לא נעים של זבל. בראש ההר הריח מתפוגג (או שהתרגלתי).

פארק אריאל שרון
משה גלעד

הכניסה למתחם ההר היא ללא תשלום, אבל שעות הביקור באזור זה מוגבלות מאוד – בימי חול עד השעה שלוש וחצי בלבד. בשבת עד השעה שש. בחודשים האחרונים מאפשרים להגיע במכוניות פרטיות למתחם ההר (בעבר היה שאטל) וזה נוח יותר. מן החניון צועדים למרכז מבקרים – מבנה עץ יפה, עם מרפסת גדולה בה פועל בית קפה, ולצידה בריכה אקולוגית עם דגי זהב. במרכז המבקרים מקרינים סרט הסבר על פיתוחו של הפארק ועל תולדת המקום (הצפייה עולה 10 שקלים). מכאן מוליך שביל סלול למרפסת תצפית עם פרגולות עץ גדולות שצופות מגובה 60 מטר על גוש דן. רק מכאן אפשר להבין את גודלו העצום של הפארק וכמה מעט ממנו הוסדר עד כה. שלטי הסבר עוזרים למבקר להבין מה הוא רואה.

פארק אריאל שרון
משה גלעד

עצם השיטוט הנינוח בראשו של הר הזבל המפורסם הוא פלא. על כך מגיעה קידה עמוקה של כבוד למקימי הפארק ולמתכנניו. ואכן, הפארק זכה בפרס העיצוב הירוק בקטגוריית אדריכלות נוף של המרכז האירופי לאדריכלות לשנת 2010. יחד עם זאת התחושה היא עדיין של אי ירוק קטנטן בלב אתר ענק, שברוב שטחו עדיין לא נעשה הרבה. מתי? על כך לא הצלחתי לקבל תשובות.

פארק אריאל שרון
עופר וקנין

השאלות הפתוחות

במשך יותר משבועיים, לאחר שביקרתי בפארק כמה פעמים והתפעלתי מכל מה שכבר נעשה בו, ניסיתי לשוחח עם מישהו מהנהלת הפארק. איש לא הסכים לדבר. עיתונאי הוא דמות חשודה מאוד בהנהלת הפארק. הרושם הוא שהאתר סודי לחלוטין. מזכירות הבטיחו שיחזרו אלי ומאומה לא קרה. עובדי הפארק אמרו שצריך אישור לדבר והתפוגגו לנצח. אפילו נציגת הציבור בדירקטוריון הפארק (סטלה אבידן), שענתה לפנייתי לאחר זמן רב הבטיחה שתחזור עם תשובות ומאומה (עד רגע זה) לא קרה. דוברת המשרד להגנת הסביבה שלחה אותי לשוחח עם הדובר של השר זאב אלקין. האחרון הבטיח תשובות ונעלם כלא היה.

פארק אריאל שרון
משה גלעד

לאור זאת – יש לא מעט שאלות שנותרו פתוחות. הנה עשר מהן. כל תשובה תתקבל בברכה:

1. האם יש לוח זמנים ברור לפיתוח החלקים והאזורים השונים בפארק?

2. האם יש תאריך יעד לפתיחתו של השער הצפוני והחנייה הצמודה אליו?

3. האם יש תאריך יעד לפתיחת "קשר יבשתי" בין מתחם ההר למתחם השער הצפוני?

4. האם יש סיבה לכך שמתחם ההר נסגר בשעה 15:30, כלומר יצירת מצב שבו אנשים עובדים אינם יכולים לבקר בו ואי אפשר לצפות בו בשקיעה?

5. האם יש כוונה להאריך את שעות פתיחת מתחם ההר?

6. האם יש כוונה לחבר בין מתחם השער הצפוני לפארק בגין הסמוך?

7. מהן התוכנית לפיתוח כל האזור שבין מתחם ההר לשער הצפוני?

8. האם יש לוח זמנים ברור לפיתוח זה?

9. האם פיתוחו של מתחם השער הצפוני הושלם (מלבד העובדה שהשער עצמו סגור אבל המתחם פתוח)?

10. האם חקירות המשטרה ובעיות פוליטיות מעיבות על פיתוחו של הפארק ועל ניהולו התקין?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות