שוברי הגלים: מסע בין נמלי ישראל בעבר ובהווה - טיולים בישראל - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוברי הגלים: מסע בין נמלי ישראל בעבר ובהווה

לכתבה
נמל יפו משה גלעד

עשרה נמלים על קו חוף שאורכו פחות מ-300 קילומטרים מוכיחים שהיתה פה פעם מעצמה ימית. משה גלעד יצא למסע בין הנמלים שפעלו פה בעבר, לאלו שפועלים כאן עכשיו

22תגובות

כמה נמלים יש בישראל? הכוונה לקדומים ולחדשים, הגדולים והקטנים, כאלה שפועלים גם בימינו וכאלה ששבתו מפעילות וננטשו כבר לפני מאות שנים. ספירה נדיבה מונה עשרה נמלים וגם על כך אפשר להתווכח – עכו וחיפה, עתלית, קיסריה ודור, הרצליה, תל אביב ויפו, אשדוד ואשקלון. עשרה נמלים על קו חוף שאורכו פחות מ-300 קילומטרים זה המון. מעצמה ימית על חוף הים התיכון.

במוזיאון ארצות המקרא בירושלים מוצגת בימים אלה תערוכה חדשה, "עוגן הרם" שמה, שמציגה הדפסים, מפות, ציורים וצילומים המתעדים את נמלי ארץ ישראל וערי הנמל ההיסטוריות מהמאה ה-16 ועד תחילת המאה ה-20. ביקור בתערוכה מבהיר איך נראו המקומות האלה בעבר, בעיקר במאה ה-19. התערוכה, ובה 54 הדפסים, מפות וציורים, מבוססת על אוסף התמונות של יוסי גילבן, בוגר חיל הים, שעשה את עסקיו בחו"ל ואסף את ההדפסים כתחביב ממושך. משולבות בתערוכה גם תמונות מהאוסף של דן כירם המנוח. העבודות הן של אמנים רבים וביניהם דיוויד רוברטס, וויליאם בארטלט, הנרי פִין ועוד. רוב העבודות נוצרו לפני עידן הצילום או בתחילת ימיו והן בטכניקות החריטה וההדפסה. רובן מציגות תיעוד של מסעות צליינים שעגנו ביפו – הנמל של ירושלים.

נמלי הים התיכון בחופי ישראל
אופיר חובב

ערי הנמל בהדפסי התערוכה נראות כמעט נטושות, ריקות לחלוטין מאנשים, קטנות ומוקפות בדיונות חול. השינוי שחל בהן במהלך מאה שנים, או קצת יותר, בלתי נתפס.

בשיחה ל"הארץ" מסביר אוצר התערוכה יהודה קפלן שציורי הנמלים מבהירים עד כמה נחשבה ארץ ישראל כמחוז לא נודע ונכסף. ספרות הנוסעים במאה ה-19 היתה לדבריו ענפה ביותר. אמנים כרוברטס הגיעו לכאן לביקור מתועד. "אנחנו נוטים לשכוח שרוברטס, שהתפרסם מאוד בזכות ציוריו בארץ, שהה כאן רק חודש אחד באפריל 1839", מוסיף קפלן.

פורצי הדרך בתחום זה היו לדבריו הצרפתים שהגיעו בתחילת המאה ה-19, עשרות שנים לפני רוברטס. רבים רואים במסע המזרח תיכוני של נפוליאון את לידתן של האגיפטולוגיה (חקר מצרים העתיקה), הארכיאולוגיה, המיפוי המודרני והרפואה המודרנית, בייחוד זו הצבאית. בדי החבישה ששימשו לטיפול בפצועים הרבים, יוצרו מאריג שהגיע מהעיר עזה ומכונים לכן מאז "פד גאזה".

צילום צבע מסוף המאה ה19 של הצלם הצרפתי בונפיס אשר תעד את נופי ארץ ישראל ותושביה
לשכת העיתונות הממשלתית

תוצאה בולטת של המסע הייתה סדרת חדשנית של מפות של אזורים בארץ בהם חלף צבא נפוליאון – בעיקר לאורך מישור החוף. אלה המפות הראשונות של ארץ ישראל שמבוססות על מדידות מדויקות יחסית של מרחקים וזוויות. משלחת המודדים שנלוותה לנפוליאון יצרה מפות מפורטות בקנה מידה של 1:100,000.

המשלחת המדעית שליוותה את הצבא במסעותיו כללה מלומדים ידועי שם וכאלפיים אומנים. אלה תיעדו במהלך שהותם באזור את העתיקות במצרים, הפירמידות, הספינקסים, האובליסקים, המקדשים והפפירוסים. תועדו גם חיי היום-יום, הבוטניקה, הזואולוגיה, והאומנויות. כל אלה הופיעו בציורים בכרכי הענק של ה- Description de l'Egypte שיצאו לאחר המסע. אחת האגדות טוענת שעוגת נפוליאון (קרם שניט) נוצרה כששף קונדיטור פריזאי ניסה לחקות את הכנאפה שהמנהיג טעם במזרח התיכון.

היהודים, מסכים קפלן, לא היו מעולם ספנים גדולים. החוף לא היה מעולם יהודי, ובייחוד לא החוף הצפוני. עכו וסביבתה היו בעבר פיניקיות וצלבניות. "ההדפסים בתערוכה מתארים את המפגש הראשון של רבים מהנוסעים עם ארץ הקודש. הם מציירים את הנמל – המקום הראשון אליו הגיעו בתום מסע או הפלגה ממושכת. אין פלא שהם רוצים להתפעל, להאדיר. השם המתאים הוא 'מחוזות נכספים' וייתכן שכך מוטב היה לקרוא לתערוכה".

ישראל היא מדינה ים תיכונית עם חוף ים ארוך, שאורכו 273 קילומטרים. הוא נמתח מראש הנקרה עד עזה. עוד 14 קילומטרים של חוף יש באילת. את חופי ים המלח אין טעם למנות כאן כי אנחנו עוסקים בספנות ובנמלים. רק לשם השוואה לסוריה יש קו חוף שאורכו 193 קילומטרים וללבנון קו חוף שאורכו 225 קילומטרים. ההשוואה שמעמידה אותנו במקומנו היא מול טורקיה, מעצמה ימית אמתית, שקו החוף שלה נמתח על פני 8,000 קילומטרים.  

נמל קיסריה

בראיון שערכתי איתו לפני זמן מה במסגרת כתבה על המוזיאון הים תיכוני במרסיי הסביר ההיסטוריון, חתן פרס ישראל, פרופסור עירד מלכין כך: "בעולם העתיק לא היינו בכלל ים תיכוניים. היוונים הכירו את העולם מסיפונה של ספינה. בתרבות שלנו – זה לא כך. אצל יונה הנביא למשל מצוין שנבלע בידי 'דג גדול' ונטול שם. אנשי ים היו מתארים זאת אחרת. ישראל המודרנית הפכה את היוצרות – בתקופות קדומות ישבנו בהר והפיניקים והפלישתים על החוף. הציונות גרמה להיפוך - שיכנה את היהודים על החוף, אבל פזלה כל הזמן אל ההר, בו המשיכו לגור הפלסטינים. המפה הדמוגרפית היום היא הנגטיב של מפת העידן העתיק".

ובכל זאת, במהלך ההיסטוריה נבנו לא מעט נמלים לאורך החוף הישראלי. התבוננות בהם מלמדת על המתיישבים בערים אלה בכל אחת מן התקופות וגם עלינו כיום. איך אנו מתייחסים אליהן.

עכו

הנמל העתיק של עכו הוא אחת הדוגמאות המרתקות ביותר לנמל ישראלי בעל עבר עשיר והווה שעומד בסימן שאלה. החלק היפה ביותר בשיט הקצר, 45 דקות בלבד, מחיפה לעכו הוא ההגעה לעיר העתיקה מן הים. סוף סוף רואים את העיר הצפונית בדיוק כפי שהיא צריכה להיראות במבט ראשון – עיר מבוצרת, עתיקה ויפהפייה, שבנויה על לשון יבשה ארוכה בקצה מפרץ רחב. המעגן הקטן בעכו, עמוס בכמה עשרות סירות דיג ויאכטות, מזכיר את הנמלים הקטנים והנעימים ביותר לאורכו של הים התיכון. כך בדיוק נראים נמלים במלטה, בסיציליה, בכמה מקומות ביוון או במונטנגרו.

עכו,תחריט של וו.ה.ברטלט
אוסף יוסי גילבן

נמל עכו הוא אחד הנמלים הפעילים העתיקים ביותר בעולם. הוא הוזכר לראשונה במאה השישית לפני הספירה. בימי הצלבנים נהפך לנמל מרכזי וחיוני. כך קמו בו מרכזי אחסון, חאנים ואכסניות לצליינים ולסוחרים. מאז התקופה העות'מאנית ועד היום משמש הנמל כמעגן סירות דיג.

נמל עכו
משה גלעד

חיפה

נמל חיפה, בקצהו הדרומי של המפרץ, הוא נמל צעיר יחסית, בן כתשעים שנה, ולמעשה הקמתו כנמל עמוק מים חיסלה את נמל עכו. כבר לאחר ביקורו בארץ ב-1898, כתב הרצל בספרו "אלטנוילנד" שחיפה תהפוך לעיר נמל חשובה. הבריטים הקימו את הנמל העמוק לאחר מלחמת העולם הראשונה. המהנדס פרדריק פלמר סקר בתחילת שנות העשרים את חופי הארץ ואישר שחיפה היא האתר המתאים ביותר לנמל עמוק מים. הנמל החדש נחנך באוקטובר 1933. יתרונותיו רבים וברורים – הוא ממוקם במפרץ טבעי ומוגן, שמאפשר כניסה ויציאה של אניות ללא הפרעה. הוא קרוב לציר הספנות של תעלת סואץ. מסופי המכולות שלו מאפשרים בדרך כלל פעילות מהירה. בשנה האחרונה שונעו בו 30 מיליון טון מטען ו-150 אלף נוסעים עברו בו.

נמל חיפה
משה גלעד
חיפה במבט לעבר הר הכרמל
ליתוגרפיה, ד. רוברטס, 1839
אוסף יוסי גילבן

עתלית

עתלית שאנו מכירים ורואים היום מרחוק אינה נמל. למעשה זהו מבצר ששימש את הצלבנים כנקודת קשר חיונית עם אירופה. המבצר הוקם ב-1218 בידי אבירי המסדר הטבטוני והאבירים הטמפלרים וביוזמת מלך ממלכת ירושלים ז'אן דה בריין. אלא שהנמל הטבעי שיוצר חצי האי עליו נבנה מאוחר יותר מבצר עתלית, קסם לתושבים קדומים הרבה יותר. שרידי ישוב קדום נמצאו בנמל הטבעי שמצפון לחצי האי. שרידים אלו מזוהים כיום כמושבה פיניקית מהמאה השמינית לפני הספירה.

חורבות עתלית
צילום, המושבה האמריקאית בירושלים, סוף המאה ה-19
אוסף יוסי גילבן

בחפירות שערכו בשנות השישים פרופסור אבנר רבן וד"ר אלישע לינדר מאוניברסיטת חיפה נמצאו שרידים של שובר גלים באורך 130 מטרים, מזרחים ורציפי עגינה לספינות. במקום נמצאו עוגני אבן מ"הטיפוס הפיניקי". ההערכה היא ששרידים אלה הם מיישוב פניקי מהמאה השישית לפני הספירה.

מתרחצות בחוף עתלית
רמי שלוש

המעגן והמבצר בעתלית משמשים כבר עשרות שנים את אנשי חיל הים ומאומה לא עוזר כדי לפנות אותם מן האתר ההיסטורי החשוב והמרשים הזה.

דור

חוף דור
משה גלעד

אזור דור, ליד חוף נחשולים, כולל שלושה מפרצים. הדרומי והארוך מביניהם מוגן בשלושה איים שיוצרים לגונה נוחה לעגינת ספינות. נתון טבעי זה איפשר בניית נמל קדום והפך את העיר דור לנמל ונקודת סחר חשובה. דור מוזכרת באסטלה מלכותית של אסרחדון מלך אשור בשליש הראשון של המאה השביעית לפני הספירה, כעיר נמל מרכזית.

קיסריה

הנמל הגדול בקיסריה אינו נמל טבעי. הורדוס בנה כאן לפני אלפיים שנה את נמל המזחים הראשון מסוגו בים התיכון. כלומר – הוא הציב שובר גלים ראשון, שהעניק הגנה לספינות שעגנו בקיסריה. המזחים הושקעו בים על גבי דוברות מעץ, ולצדם נבנו גם מגדלור ושוברי גלים. המטרה העיקרית היתה לשמש כמקום עגינה לספינות הרומאיות שהובילו תבואה מאלכסנדריה לרומא. הנמל אמנם פעל כמאה שנים, אבל חוסר ידע הנדסי גרם להתמוטטות המזחים. נעשו ניסיונות לשקם אותם אבל  הם קרסו עד סוף התקופה הביזנטית והנמל הפסיק לפעול.

נמל קיסריה
מאיה בן ניסן
קיסריה
תחריט, ה. פֶן, מתוך
אוסף יוסי גילבן

הרצליה

הפיניקים, יורדי ים גדולים, הקימו את אפולוניה, או ארסוף כבר לפני 2500 שנה. בתקופה ההלניסטית שימשה העיר כנמל ומעגן עבור ספינות ששטו בין יפו לדור, הנמלים המוגנים מצפון ומדרום. בתקופה הרומית הוקם בה נמל והעיר עסקה בסחר ימי עם איטליה וצפון אפריקה. בשנת 1101 כבשו הצלבנים בהנהגת בולדווין הראשון שנעזר בצי אוניות מגנואה את ארסוף. אחר כך דעכה פעילות הנמל המקומי ויפו זכתה בבכורה המוחלטת.

המרינה בהרצליה
ניר קידר

המרינה בהרצליה הסמוכה נחנכה בתחילת שנות האלפיים ובה 680 מקומות עגינה לכלי שיט קטנים (עד אורך של 35 מטרים). אלא שהקמתה והפעלתה מלווים ללא הרף בביקורת ובסימני שאלה. במשך שנים רבות נערכו דיונים על הסבת המבנים, שנועדו במקור לתיירות למגורים. בנוסף לכך חוזרת ועולה הטענה שהקמת המרינה גרמה להרס רצועת החוף, עקב עצירת החול המגיע מהים מכיוון דרום. עקב כך מצטמצם כל הזמן רוחב רצועת החוף בין קו המים לבין צוקי הכורכר שמצפון למרינה והגלים מתנפצים באזור סידני עלי ואפולוניה על הצוקים.

תל אביב

נמל תל אביב היה בלי ספק אחד המוזרים בעולם. הוא נחנך ב-23 בפברואר 1938 ופעל פחות משלושים שנה. האוניה האחרונה עגנה בו ביום 25 באוקטובר 1965. למעשה הוקם הנמל כהתרסה כנגד שביתות שהוכרזו בנמל יפו. תחילה הוצגו תכניות להקמת הנמל בקצה רחוב אלנבי, אבל תוכנית מוקדמת זו לא התיישבה עם תוכנית גדס ולא יצאה לפועל. בסופו של דבר הוקם נמל תל אביב בחצי האי שיוצר שפך הירקון, בצפון-מערב העיר. לאחר סגירתו עמד כמעט נטוש במשך שנים רבות ובשנים האחרונות הפך למרכז בילויים ואוכל.

נמל תל אביב
תומר אפלבאום
סבלים פורקים מזוודות של עולים חדשים בנמל תל אביב.
31/10/1938
זולטן קלוגר / לע"מ

נמל יפו

נמל יפו הוא אחד העתיקים בעולם. הוא מוזכר כבר בספר יונה שם נאמר: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ...". למעשה פעל נמל יפו ברציפות מאז התקופה הכנענית ועד ימינו. היו בעברו תקופות ארוכות של שפל והזנחה, אבל בשנים האחרונות הוא זוכה לעדנה, שמקורה דווקא בשימור אופיו כנמל דייגים קטן, שלא הפך למרינה עשירה.

יפו 1839
אוסף יוסי גילבן

כיוון שאין ביפו מפרץ טבעי, האוניות שפקדו אותו עגנו בים הפתוח. הסחורות והנוסעים הורדו לדוברות שנגררו לתחום הנמל. יהודה קפלן, אוצר התערוכה במוזאון ארצות המקרא, בה מופיעים הדפסים רבים של נמל יפו, מסביר שהנמל היה למעשה שער לירושלים. המיקום שלו נבחר לא בגלל תכונות טבעיות, אלא בגלל שהיה ממערב לעיר הקדושה. הקרבה לייעד המרכזי בארץ ישראל העניקה ליפו חשיבות גדולה.

נמל יפו
משה גלעד

אשדוד

אשדוד העתיקה, אחת מחמש ערי פלשתים, שימשה כבר לפני 3,300 שנה (תקופת הברונזה המאוחרת) כנמל משמעותי בארץ. הנמל הקדום פעל בתל מור, בשפך נחל לכיש לים. עם דעיכתה של אשדוד היבשתית במאה ה-4 לספירה, צמחה אשדוד ים, עיר נמל חשובה שנקראה אזוֹטוּס פאראליוּס, שפירושה "אשדוד-חוף". עיר זו מופיעה במפת מידבא, כעיר גדולה עם מזח ורציף. במאה ה-10, בשלטון השושלת הפאטמית, נבנתה המצודה הגדולה של הנמל שהגנה על העיר מפלישת ספינות של האימפריה הביזנטית. הצלבנים שישבו בה תקופה מסוימת, עד אמצע המאה ה-13 קראו לה קסטל ברואר.

נמל אשדוד
אילן אסייג

נמל אשדוד הישראלי נחנך ב-1963 לאחר מבצע הנדסי מרשים ומורכב. כיום זהו אחד משלושת הנמלים הישראלים הפעילים לצד חיפה ואילת.

אשקלון

לאשקלון, אחת הערים הקדומות ביותר בארץ, יש היסטוריה שנמתחת על פני 5,000 שנה. ההשערה הרווחת היא ששמה נלקח מהמילה "שקל" שציינה מידת משקל. אשקלון היא אחת מערי הנמל העתיקות בארץ, והמסחר בה היה מהפעילים והסוערים ביותר. היא שימשה כעיר הנמל הגדולה ביותר בתקופה הכנענית (בשנים 1200-3200 לפני הספירה). הפלישתים כבשו אותה בערך בשנת 1150 לפני הספירה והפכו את העיר לאחת מחמש הערים המפורסמות שלהם. בימי השלטון היווני נבנתה אשקלון מחדש כנמל חשוב. הורדוס, שליט יהודה, שלפי אחת ההשערות נולד בעיר, חיזק אותה. סופה של אשקלון העתיקה הגיע בשנת 1270 לאחר שהסולטאן הממלוכי, בייברס, הרס את העיר, מילא את הנמל וסתם אותו. המרינה הוקמה בחוף אשקלון בשנת 1995, בסמוך לחופים "בר כוכבא" ו"דלילה".

זקן צופה במרינה באשקלון
אילן אסייג

אני מתבונן ברשימה הזו ומנסה להיזכר בכמה מן הנמלים האלה זכיתי לעגון. בכמה מהם עמדתי על סיפון ספינה, סירה או אוניה שנכנסה או יצאה משובר הגלים. חמישה נמלים מופיעים ברשימה הפרטית שלי. כל אחת מההפלגות האלה זכורה לי לטובה. כמה מהן סימנו את תחילתן של הרפתקאות גדולות, או כאלה שבשעתו חשבתי שיהיו גדולות והתבררו כפעוטות. בחיפה זכיתי לכמה רגעי הפלגה נרגשים במיוחד, על סיפון כמה ספינות, והמראה של הכרמל המתרחק, כאשר כיפת הזהב של הבהאים בוהקת במרחק הוא מראה נהדר שאי אפשר לשכוח.

בכמה מן הנמלים האלה אפשר לצאת להפלגת היכרות קצרה גם היום – כך בחיפה ממנה אפשר לשוט לעכו וכך ביפו. הפלגה כזו מעניקה לשטים בה נקודת מבט חדשה. לפתע הם מתבוננים בעיר הנמל מן הים ולא מן החוף. לפתע הם מבינים את ההיגיון בבניית החומה שמגינה על עכו או על יפו, את הקסם של נמל בטוח שמתקרב במהירות, את החשיבות של מגדלור שמאיר בקצה הנמל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות