טיול בעקבות האריחים הארמניים המרהיבים שמסתתרים ברחבי ירושלים - טיולים בישראל - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיול בעקבות האריחים הארמניים המרהיבים שמסתתרים ברחבי ירושלים

לכתבה
האמנים הארמנים הוזמנו לירושלים לפני מאה שנה כדי לשפץ את כיפת הסלע על הר הבית משה גלעד

אמני הקרמיקה הארמנים שהוזמנו לירושלים לפני מאה שנה, במטרה לשפץ את כיפת הסלע על הר הבית, הותירו אחריהם אתרים רבים עם עבודותיהם המרשימות. לכבוד התערוכה החדשה במוזיאון רוקפלר, יצאנו לטיול ירושלמי בעקבות הקרמיקה הארמנית היפה

9תגובות

במוזיאון רוקפלר במזרח ירושלים מוצגת עכשיו התערוכה "רזי גן עדן", שמציינת 100 שנים לקרמיקה הארמנית של ירושלים. ביקור בתערוכה מעורר חשק עז לצאת לעיר ולהכיר את האריחים הארמניים שפזורים בה. אין מקום טוב מרוקפלר להתחיל בו את ההיכרות עם הצבעוניות הטורקיזית הירקרקה של הקרמיקה הארמנית. בחצר של בניין מוזיאון רוקפלר (כיום שלוחה של מוזאון ישראל) ניצב בית המזרקה היפה, עשוי כולו קרמיקה כחולה, שבנה ב-1934 האמן הארמני דוד אוהנסיאן. המבנה הזה הוא המגדלור של הקרמיקה הארמנית בעיר. כאשר יושבים על אחד הספסלים הבנויים בצידו הפנימי של המבנה יורדים על המבקר שקט ושלווה שלא מן הארץ הזו. קל לקבל שם החלטה לצאת ולתור אחר עבודות הקרמיקה הארמנית הפזורות בעיר הבירה.

בחצר של בניין מוזאון רוקפלר (כיום שלוחה של מוזאון ישראל) ניצב בית המזרקה היפה, עשוי כולו קרמיקה כחולה, שבנה ב-1934 האמן הארמני דוד אוהנסיאן
לורה לכמן

האמנים הארמנים הוזמנו לירושלים לפני מאה שנה כדי לשפץ את כיפת הסלע על הר הבית. מבנה כיפת הסלע מחופה כולו באריחים כחולים ויפים. המקוריים שבהם הובאו מטורקיה והחדשים יותר, אלה שהוחלפו בשיפוצים שנעשו במבנה, נוצרו בירושלים. כיפת הסלע היא כמובן "הנציגה" המרשימה ביותר של הקרמיקה הארמנית, אבל גם הדוגמאות האחרות, אלה שקל יותר לבקר בהן, יפות ואפילו מרגשות את כל מי שחובב גוונים של כחול.

 "רזי גן עדן"
אלי פוזנר / מוזיאו
 "רזי גן עדן"
אלי פוזנר / מוזיאו

האמנים הארמנים שהגיעו לירושלים לפני מאה שנה אימצו במהירות גדולה מוטיבים מקומיים, חלקם אפילו תנ"כיים. הם שילבו אותם במסורת שהביאו מטורקיה כדי ליצור אמנות חדשה, שמעניקה למתבונן הרגשה שהייתה כאן תמיד.

 "רזי גן עדן"
לורה לכמן
 "רזי גן עדן"
לורה לכמן

בתערוכה ברוקפלר אפשר להתבונן באריחים שעיטרו בעבר את כיפת הסלע על הר הבית. שברי אריחים אחרים נאספו לכאן לאחר שנותצו בידי ונדליסטים באתר קבר דוד בהר ציון. לצידם עבודות רבות שנוצרו בבתי המלאכה הארמניים שפועלים עדיין בירושלים ונושאים שמות משפחה אגדיים כמו קרקשיאן ובליאן. הארמנים, כך עולה בבירור מהתערוכה, לא הבחינו מעולם בין יהודים, לנוצרים או מוסלמים. כולם מבחינתם לקוחות מצוינים.

 "רזי גן עדן"
אלי פוזנר / מוזיאו

האבות המייסדים

שלוש משפחות בולטות בתחום זה במיוחד – מלבד משפחתו של דוד אוהאניסיאן, שהגיע מקוטאחיה במרכז טורקיה וכבר הוזכר קודם, הגיעו לירושלים גם בני משפחת נישאן בליאן ומגרדיש קרקשיאן. האירועים הטרגיים שזכו לשם "שואת הארמנים" שהתחוללו בטורקיה משנת 1915 ובמהלכם נהרגו בין מיליון למיליון וחצי ארמנים, כמחצית מהאוכלוסייה במדינה, מאפשרים להבין את הרצון של אמני הקרמיקה לעבור ולעבוד בירושלים. הם נענו להזמנת פקידי השלטון הבריטי החדש בארץ, בן השנתיים בלבד. הם אמנם הגיעו כדי לשפץ את כיפת הסלע אבל זמן קצר לאחר מכן נטשו את המשימה שנראתה אז כמעט בלתי אפשרית ופנו לעבודות עצמאיות.

מיד לאחר מכן פתחו סדנה משותפת בוויה דולורוזה, בלב העיר העתיקה. זו תחילתה של הקרמיקה הארמנית של ירושלים, מורשת שנחשבת היום מפוארת מאוד. השותפות המשולשת החזיקה מעמד רק שלוש שנים. ב-1922 הקימו בני משפחות בליאן וקרקשיאן סדנה נפרדת ברחוב שכם 14. הם עבדו בה יותר משלושים שנה, עד מותו של מגרדיש קרקשיאן בשנת 1954. בני משפחת קרקשיאן החליטו אז לפתוח סדנה עצמאית בוויה דולורוזה 15.

 "רזי גן עדן"
אלי פוזנר / מוזיאו
 "רזי גן עדן"
ללא קרדיט

בני משפחת אוהניסיאן המשיכו לעבוד בסדנה שלהם בוויה דולורוזה עד מלחמת העצמאות ב-1948. בתקופה זו כונסו כל הארמנים בירושלים המערבית והתגוררו בתחילה בבית פרנקפורט בדרך בית לחם. עיריית ירושלים התירה להם להתפלל בבית העם והתפילה של הטמפלרים בעמק רפאים. דוד אוהניסיאן החל אז לגור ולעבוד כחצרן ושומר בית התפילה. צאצאי משפחתו עדיין מתגוררים במקום.

דמות בולטת נוספת בקרב הקרמיקאים הארמנים היא האמנית מרי בליאן, בת דור מאוחר יותר, שלמדה באנגליה, נישאה שם לאמן קרמיקה והתגוררה פרק זמן ברבת עמון. לאחר מות סבה נישאן בליאן חזרו מרי ובעלה ב-1965 לירושלים והחלו להפעיל את הסדנה ברחוב שכם 14, שנקראה Palestine Pottery. לאחר המלחמה ב-1967 נוצר קשר טוב בין בליאן לראש העיר טדי קולק והיא הוזמנה לבצע עבודות רבות בעיר המערבית. בין היתר מתנוססת עבודה שלה במשכן נשיאי ישראל בטלביה. מארי בליאן מתה לפני שנתיים. 

פאוזי אבראהים, אוצר מוזיאון רוקפלר והתערוכה שמוצגת בו, הרכיב עבורי את הרשימה המלאה של אתרים ירושלמים בהם אפשר לראות עבודות של הקרמיקאים הארמנים. בכל המקומות האלה אפשר להיכנס ולצפות בעבודות הקרמיקה מבלי לשלם. אלה נכסי הציבור הרחב, וסידורם על מפת טיולים מתבקש ומרחיב את הלב. עונג גדול צפוי למי שיצעד בעקבות אמני הקרמיקה הארמניים. חלק מן העניין טמון בהקשר. קירות אריחי הקרמיקה האלה נראים אחרת בכל אחד מהאתרים. הם צובעים את המקום בו נטעו אותם ונצבעים על ידו. רחוב כורש ממנו אפשר להתחיל, הוא דוגמה טובה. תחילה נראה הרחוב בלוי ודהוי אבל מיד לאחר שרואים את קיר אריחי הקרמיקה הבוהקת, היפה והצבעונית משתפר איכשהו גם מראהו של הרחוב.

 "רזי גן עדן"
משה גלעד
 "רזי גן עדן"
לורה לכמן

רחוב כורש - קיר אלף האריחים – מארי בליאן

ב-2004, במסגרת שיפוץ רחוב כורש בלב המתחם הארמני הקימה מארי בליאן, כתרומה ועל פי הזמנת העירייה, קיר אריחי קרמיקה שיוצר ציור בסגנון המאפיין אמנות ארמנית. היצירה נקראת "רזי גן עדן" וגודלה 24 מטרים רבועים. אומרים שהיא עשויה מאלף אריחים. רואים ביצירה עצי תמר וציפורים נדירות, ספינות מפרש ופרחים, טווסים ואריות.

קיר אלף האריחים  ברחוב כורש בירושלים
משה גלעד

מלון אמריקן קולוני

ברחוב לואי ונסן 1 פועל מלון אמריקן קולוני, שזוכה כבר שנים רבות בפרסי המקומות הראשונים בדירוג בתי המלון במזרח התיכון. יש למקום קסם מיוחד במינו ואינספור סיפורים שזורים בעברו על דמויות מסתוריות, מישראל ומארצות שכנות, שהסתודדו כאן במגעים חשאיים. לגימת ספל קפה באמריקן קולוני היא עונג צרוף גם עבור מי שאינו יכול להרשות לעצמו ללון באחד מחדרי המלון המפוארים.

באולם הכניסה של המלון, על הקירות מימין ומשמאל מתנוססים שני פסיפסים של אריחי קרמיקה בגוני כחול ותכלת. זו אחת מעבודתו היפות של דוד אוהניסיאן.

סדנת הקרמיקה של בליאן

ברחוב שכם 14 פועלת "קרמיקה בליאן" - חנות ומוזיאון של המשפחה הנודעת. אפשר לרכוש כאן חלק מעבודות האומנות - אריחי קרמיקה וכלים לבית. בדרך כלל אפשר גם לצפות בנשים שמציירות על כלי הקרמיקה. בחדר צדדי, במעין מוזיאון קטן, מוצגת ההיסטוריה של המשפחה.

מלון לגאסי

בלובי של מלון לגאסי, דרך שכם 29, מרחק כמה דקות הליכה משער שכם, מופיעה עבודה גדולה ויפה במיוחד של הסדנה המשותפת קרקשיאן-בליאן. העבודה מורכבת מעשרות אריחים ורואים בה תמונת גן עדן – עץ גדול מניב פירות וסביבו צבאים ובעלי חיים אחרים.

בית ההארחה בכנסייה הסקוטית

ברחוב דוד רמז 1, מול גן הפעמון, פועל בבית ההארחה של הכנסייה הסקוטית סנט אנדרו. המתחם כולל בית הארחה וכנסייה, שמגדל מפריד ביניהם. בבניין שתכנן קליפורד הולידי יש שילוב של מוטיבים מזרחיים ומערביים. לצד קווים ישרים יש גם כיפות מרפסות מעוטרות ופאנלים יפים של קרמיקה ארמנית, פרי עבודתו של דוד אוהנסיאן.

בית אות המוצר הירושלמי

בדרך חברון 12 (מול הסינמטק) שכנו פעם מרפאות בית חולים סנט ג'ון. ב-1925 חיפה דוד אוהניסיאן את קירות חדר בבניין באריחי קרמיקה ארמנית. האריחים צוירו ביד ללא דמויות ומכילים מוטיבים מפסיפסים קדומים. המראה הכללי הוא של קליגרפיה ערבית המביעה את אינסופיותו של האל.

בית החברה התנ"כית

בכיכר ספרא 8 ניצב בניין שנבנה בשנת 1926. גם אותו תכנן האדריכל הבריטי קליפורד הולידי והוא הוקם כמרכז הפצת נצרות המיסיונרית לתושבי ארץ ישראל וירושלים. המבנה המקורי היה בן ארבע קומות ונבנה מאבן תוך שילוב בכניסה של מוטיבים ארמניים של אריחי קרמיקה כחולים.

וילה הארון א-רשיד

הווילה ברחוב דוד מרכוס 18 בשכונת טלביה נבנתה בשנת 1926 בידי חנא אברהים בשאראת, ונקראה על שמו של הח'ליף העבאסי הארון א-רשיד, גיבור סיפורי אלף לילה ולילה. בווילה שתי קומות ואריחי קרמיקה ארמנית תכולים משובצים על חזיתה החיצונית. בכניסה הצדדית לווילה, מצוין שמה על אריחי קרמיקה באנגלית ובערבית. בעבר הופיעה כתובת דומה גם בחזית הבית, אך היא נותצה, כנראה כדי לטשטש סימני זהות ערבית.  

בית דאר איסאף נשאשיבי

בית זה בשכונת שייח' ג'ראח (דרך הר הזיתים 30) נהפך לפני כמה שנים למרכז תרבות חשוב. בקומת הקרקע פועל "גאלרי קפה" ובקומות האחרות יש גלריה לאמנות, ספרייה ציבורית גדולה, אוסף כתבי יד עתיקים וחדרי לימוד. דרך קבע מוצגות כאן תערוכות, מופעי תרבות, תיאטרון, קונצרטים, ערבי שירה וספרות.

על חזיתו החיצונית היפהפייה של הבית, מעל המשקופים, מעל החלונות ובין המרפסות יש חיפוי של אריחי קרמיקה ארמנית כחולה ומרשימה. העבודה המקורית נעשתה בידי דוד אוהניסיאן אבל איני יודע מי אחראי על השיפוץ ואם אלה האריחים המקוריים.

בית דאר אסעאף נשאשיבי (גאלרי קפה)
אוליבייה פיטוסי

בית חאג' מחמוד

ברחוב יפו 222, סמוך מאוד לתחנה המרכזית, ניצב בית בן ארבע קומות. זהו בית דירות עם קישוטי קרמיקה שנבנה בשנת 1925 להשכרה. קישוטי הקרמיקה הם של אוהנסיאן. קל לראותם מעל הקומה השלישית, סביב החלונות.

בית מאסו

ברחוב עמק רפאים 25, פינת רחוב אמיל זולה, ניצב מבנה אבן בן שתי קומות שהקימה משפחת מאסו - משפחה נוצרית ערבית אמידה. חזית המבנה כוללת חיפוי של אריחים ארמניים כחולים במוטיבים שונים. מעל לכניסה הראשית יש מעבר מקורה עם שלוש  קשתות, שנשענות על עמודים מעוטרים.

בית הקברות הארמני סנט סאוויור בהר ציון

בקיר המזרחי של בית הקברות, בגומחה הקרובה לכנסייה, נמצא מזבח שעוטר בשנת  1928 בידי דוד אוהנסיאן ומציין את זכר הוריו. פאנל נוסף, סמוך למזבח שזיהויו כעבודה של אוהנסיאן אינו ודאי, משתרע על קיר שלם ובמרכזו צלב ארמני.

בבית הקברות אפשר לראות גם את עבודתה של מארי בליאן, על קברו של בעלה סטראק שנפטר בשנת 1997.

כנסיית סנט ג'יימס

הרובע הארמני בעיר העתיקה הוא מעין מתחם סגור, שתופס כשישית משטחה של העיר בין החומות ומתגוררים בו דרך קבע כאלפיים תושבים. אי אפשר לבקר ברחובות הרובע שלא במסגרת טיול מאורגן ומתואם מראש. הכנסייה, והמוזיאון הארמני הסמוך פתוחים לציבור הרחב.

הכניסה למתחם כנסיית סנט ג'יימס אפשרית בכל שעה וכך אפשר להתבונן בפאנלים של הקרמיקה הארמנית בחצר הכנסייה. אלה נוצרו בסדנה המשותפת של בליאן-קרקשיאן. פאנל קטן נוסף נוצר בידי מארי בליאן. הכניסה לכנסייה עצמה מותרת רק בין השעות 15:00 עד 15:30 מדי יום.

בית הכנסת חסד ורחמים

מעל הכניסה לבית הכנסת חסד ורחמי ברחוב כרמל 18 בשכונת מזכרת משה בנחלאות, מתנוססת כתובת יפה עשויה אריחי קרמיקה ארמנית. בית הכנסת הוקם בידי בני העדה הספרדית בשנת 1925. על דלתות בית הכנסת יש עיטורי כסף ועל אחד מקירותיו מופיע ציור קיר המתאר את סמטת הכותל המערבי.

כנסיית אבינו שבשמים

כנסיית אבינו שבשמים Pater Noster על הר הזיתים היא כנסייה קתולית. בחצר הפנימית שלה (הקלויסטר) הוצבו לוחות קרמיקה ועליהם תפילת "אבינו שבשמים" כתובה ומצוירת ביד. התפילה מופיעה ב-143 שפות והפאנלים האלה נוצרו בידי טובי האמנים הארמנים מדוד אוהניסיאן ועד ימינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות