דרום אדום: לראות כלניות על כביש 334 - טיולים בישראל - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרום אדום: לראות כלניות על כביש 334

לכתבה
בתרונות רוחמה אליהו הרשקוביץ

פסטיבל דרום אדום יצא לדרך, אבל הכלניות לוקחות את הזמן ולא ממהרות השנה לפרוח. בינתיים, בשמורות לאורך כביש 334 אפשר כבר להתחיל לראות מרבדים אדומים

8תגובות

חורף 2020 גשום וטוב אבל ההכרזה על "דרום אדום" היתה מעט מוקדמת. הפריחה, לפחות ברוב האזורים, עדיין מועטה ודלילה. בשמורת פורה, למשל, אפשר היה לספור השבוע את הכלניות על כף יד אחת. שלוש השמורות שבהן נראתה כבר בתחילת החודש פריחה נאה, אם כי עדיין לא מסיבית או צפופה במיוחד, היו לאורך כביש 334. כביש זה שאורכו 30 קילומטרים בלבד, מחבר את צומת שדה צבי ממערב לבית קמה עם צומת איבים, במזרח שדרות. מתישהו הצמידו לו את הכינוי "ארץ הבתרונות", ויש לו יתרונות רבים כאשר מחפשים כלניות, בייחוד לאלה שמגיעים ממרכז הארץ. הפריחה כאן, גם השנה, מוקדמת יחסית, והאזור הוא מהצפוניים ביותר בהם אפשר לראות כמויות יפות של הפרחים האדומים. יתרון נוסף הוא שהחיפוש קל, פשוט, אפשרי לבעלי כל רכב ומשך ההליכה נתון לחלוטין להחלטתם של הצועדים. 334 מסמן גם את המפגש בין שלוש מועצות אזוריות – שער הנגב (ממזרח לו), מרחבים ממערב ובני שמעון מדרום.

בתרונות רוחמה

כלנית בודדת
אליהו הרשקוביץ

ההמלצה החמה ביותר לתחילת עונת הצפייה בכלניות היא בתרונות רוחמה. זו השמורה הדרומית ביותר, והראשונה בה נתקלים כאשר נוסעים מצומת בית קמה ופונים צפונה בצומת שדה צבי. חמישה קילומטרים צפונה מן הצומת יש פנייה ימינה (מזרחה) לכיוון בתרונות רוחמה. זו דרך מסומנת אדום ופנייה זו משולטת היטב. אם ממשיכים בה לאורך שלושה קילומטרים פוגשים את דרך נוף נחל שקמה. בנקודה זו יש תצפית יפה על הבתרונות וכמה ספסלים נעימים לישיבה.

בתרונות רוחמה
אליהו הרשקוביץ

פריחה נאה, אם כי לא צפופה של כלניות, יש עכשיו גם בדרך העפר הנוחה המובילה מכביש הכניסה לקיבוץ רוחמה מזרחה. פונים אליה כ-200 מטר לאחר הפנייה לכביש הכניסה לקיבוץ (3347). 

בתרונות רוחמה
אליהו הרשקוביץ

הבתרונות, שנראים כחריצים בקרקע או עמקים קטנים, נוצרו כתוצאה מסחף שכבת הלס העליונה וחשיפת השכבות התחתונות (חמרה וחרסית). התוצאה היא יצירתם של ערוצים רבים, שחורצים את הנוף ומעניקים לו צורה מעניינת.

מטיילות בבתרונות רוחמה
אליהו הרשקוביץ
בתרונות רוחמה
אליהו הרשקוביץ

שמורת חורבת גממה

חורבת גממה נמצאת כשני קילומטר ממערב לקיבוץ רוחמה - גם היא מימין (ממזרח) לכביש. הישוב הקדום במקום היה כנראה מן התקופה הביזנטית והשרידים שלו שנראים בשטח הם גתות, בורות מים, שרידי דרך ושני מנזרים שפעלו במקום במאה השישית. תושבי הכפר הערבי אל-ג'מאמה התגוררו במקום עד 1948. רובם השתייכו לשבט הבדואי ערב אל-עטאונה והתפרנסו מחקלאות. קיבוץ רוחמה שהוקם ב-1944 שוכן על אדמות הכפר.

כדאי לצעוד כאן בשביל מסומן כחול שאורכו כקילומטר וחצי. אפשר להגיע אל השביל מדרך מסומנת שחור שפונה שמאלה (מערבה) מכביש הכניסה לרוחמה. לאחר שנוסעים בדרך השחורה קילומטר וחצי היא מתחברת לשביל הכחול. בו אפשר לצעוד דרומה עד כביש 334.

שני גברים מטיילים בשמורת חורבת גממה
אליהו הרשקוביץ

במקום בו מגיע השביל הכחול לכביש נמצאת חורבת חרב, ממנה יש תצפית רחבה ויפה על הסביבה. כאן גם צומח עץ אשל גדול.  

 פרה בשמורת חורבת גממה
אליהו הרשקוביץ

חורבת הוגה

כדי להגיע לחורבת הוגה ממשיכים בכביש 334 בכיוון צפון מערב. לאחר שחולפים על פני קיבוץ דורות והכניסה לחוות השקמים יש פנייה שמאלה לכיוון אחוזת הקבר של לילי ואריאל שרון. מקום זה שנודע גם בשם גבעת הכלניות הוא אחד האתרים הצפוניים ביותר בהם אפשר לראות, בעיקר מאמצע פברואר ועד אמצע מרץ, מרבדי כלניות. המרחק מהעיר שדרות – כשלושה קילומטרים בלבד. המרחק מצומת איבים 2.8 קילומטרים.

שביל הליכה שאורכו 300 מטר עולה מהחניה לגבעה. חורבת הוגה נמצאת ממערב לאחוזת הקבר של בני הזוג שרון.

פרות בחורבת הוגה
אליהו הרשקוביץ

עד 1948 שכן במקום הכפר הערבי הוג', בו התגוררו כאלף תושבים. משוכות הצבר, עצי שיזף וחרסים רבים מעידים גם על ישוב קדום יותר. אתר הכפר זוהה עם הכפר הקדום אוֹגָה, שמופיע במפת מדבא מהמאה השישית לספירה, וייתכן ששם הכפר הוג' הוא גרסה ערבית של השם הקדום.  

האתר אינו שמורת טבע, ומותר לרדת משביל ההליכה. עם זאת, כדאי להימנע מרמיסה מיותרת של הצמחייה בשטח.

תוואי הכביש שמצפון לנו מקביל לקטע מתוואי קו המים הראשון לנגב. קו זה שהונח ב-1947 סייע להתפתחות היישובים בנגב. בסיסו בתחנת "מקורות" שבקיבוץ נירעם, ממנו יצאה שלוחה דרך גבים לעבר דורות, רוחמה ושובל. זרוע שנייה יצאה מנירעם לעבר סעד, בארי ונירים. בראש הגבעה ניצב אשל גדול.

חורבת הוגה
אליהו הרשקוביץ

כמה עצות לחובבי כלניות

זו השנה ה-14 ברציפות לקיומו של פסטיבל דרום אדום. פריחת הכלניות בתקופה הזו בדרך כלל נהדרת. הנגב המערבי הוא אחד האזורים היפים בארץ, שלא זוכה בדרך כלל לתשומת הלב הראויה של המטיילים. אלא שבכל שנה בפברואר מתקבצות שתי קבוצות ברורות – אלה שרוצים לראות כלניות ואלה שרוצים להשתתף בשוק האוכל המקומי ובאירועים למיניהם. ניסיון העבר מוכיח שאלה שני ערוצים שונים ונפרדים לחלוטין לבילוי באזור הנגב המערבי בתקופה הזו. למעשה יש ביניהם סתירה פנימית עזה. לעתים נדמה שחל ב-14 השנים האלה בלבול בין פריחת הכלניות לפריחה כלכלית. כמו כולם, גם אני מודע למצוקתם של תושבי האזור, שסובלים במשך שנים רבות מן החברות במועדון היוקרתי שנקרא "עוטף עזה". אלא שאני חושש שפתרון המצוקות האלה לא יגיע ממכירת צמר גפן ורוד בשדה כלניות.

באופן אישי אני מעדיף לראות כלניות בשקט גמור, לצעוד בשביל יפה, לשבת בצל עץ גדול מבלי שמאות ואלפי מטיילים אחרים רוטטים סביבי. אחר כך אשמח לאכול כריך שהבאתי או להיכנס למסעדה מקומית. קפה תמיד עוזר. אני מודה שאני לא לקוח מצטיין. פריחה כלכלית גדולה לא תצא ממני.

תושבי האזור והמועצות האזוריות רואים בפריחת הכלניות מנוף כלכלי. מבחינתם – המבקרים אמורים להכניס כסף. כיוון שצפייה בכלניות, מה לעשות, היא בחינם, רוקמים סביבן אינספור אירועים. למעשה זהו סוג של מלכודת כלכלית. באחת ההודעות לעיתונות שקיבלתי ממועצה באזור כתוב כך: "הדרום שוב חוזר ללבלב בירוק ולפרוח באדום, העסקים הקטנים עושים מתיחות, האירועים מסדרים סידורים אחרונים." אחר כך מגיע הסבר ארוך על מכירת כלי קרמיקה, מופעי מוזיקה, שוק מקומי והפנינג משחקי ילדים. עצם המחשבה על כך שאני עלול להיקלע למשהו מאלה מעוררת אצלי חשש כבד. לאור זאת הנה כמה כללי זהירות, למי שסדנת בצק ודוכני אוכל עשירים מעוררים אצלו רתיעה.

בשום פנים ואופן לא לנסוע בשבת. שישי טוב יותר ואמצע השבוע טוב הרבה יותר. קשה לתאר את עוגמת הנפש שכרוכה בהשתרכות ממושכת בדרך עפר צרה אחרי טור ארוך של מכוניות.

פיקניק בחורבת הוגה
אליהו הרשקוביץ

מוטב להימנע מאזורי הפריחה המסיביים, למשל בשוקדה. שם הצפיפות גדולה גם באמצע השבוע. חיפוש בשוליים – באזורים פחות פופולריים כרוחמה או גברעם עוזר מאוד.

מוטב להגיע מוקדם בבוקר או בשעות אחר הצהריים. השקיעה עכשיו אחרי חמש, מה שמותיר לא מעט שעות פנויות.

במקום בו רואים שלטים ענקיים, אדומים וירוקים, שהציבו עובדי המועצות ורשות הטבע והגנים, בדרך כלל מלווים בדגלים ובדוכנים – מוטב להתרחק.

עצה אחרונה שתמיד עובדת – רוב הסיכויים שאם תחנו את המכונית ותצעדו קילומטר אחד ברגל – תמצאו עצמכם לבד. רק אתם והכלניות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות