אשה היא אחות, גבר הוא רופא: מעמד הנשים במערכת הבריאות לא השתנה - מסדיר נשימה - מחשבות של סוף משמרת - הארץ
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

{"title":"בלוגים","items":[]}

אשה היא אחות, גבר הוא רופא: מעמד הנשים במערכת הבריאות לא השתנה

בישראל לומדות בבתי הספר לרפואה יותר נשים מגברים ובמערכת הבריאות יש היום הרבה יותר נשים מאי פעם גם בתפקידים בכירים, אבל ביותר מדי מקרים הן מקבלות יחס פחות טוב מאשר גברים. כדאי לזכור את זה גם היום, בזמן מגפת הקורונה, כשצוותי רפואה מובלים על ידי רופאות נשים שאיתן עובדים אחים גברים

תגובות
צוות רפואי בכניסה למחלת קורונה בבית החולים תל השומר
עופר וקנין

בשבועיים האחרונים התקיימו הרבה מסיבות עיתונאים יומיות, ובכל ערב עמדו על הפודיום ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הבריאות ושר הבריאות – הרמטכ"לים של המאבק הקורונה – ובישרו לעם את גזרות היום. בין בידוד לחולים להעלאת מינון הסגר לבריאים (עדיין) יצא משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, בקריאה נרגשת לסקטור האקדמי וביקש התנדבות בשעת חירום של "הסטודנטים לרפואה והסטודנטיות לסיעוד". בכמה מילים הוא הדיר רופאות רבות מוכשרות ואחים מסורים שהם עובדים נפלאים אבל הם לא "רופאים" ולא "אחיות".

הלוואי שזו היתה מעידה חד פעמית, אבל בעידן שבו הצוות הרפואי תופס באופן יומיומי את הכותרות וכתבי הבריאות הדיחו את הפרשנים הצבאיים מעמדת איש החדשות העסוק ביותר בדסק, הטרמינולוגיה השגויה הזאת קיימת בכל מקום. למשל, רשת מזון תל אביבית מציעה מבצע לרופאים ולאחיות, חיל החינוך מקים בתי ספר לילדי רופאים ואחיות, וכשרוצים להעלות על נס את פועלם של הרופאות והרופאים מציינים זאת ביום חגיגי שנקרא, איך לא, "יום הרופא".

יש עוד דוגמאות: השלט שמעטר את הרכב של רופאות ורופאים בדרך לעבודה מגיע בשבלונה קבועה של "רופא בתפקיד", ובתוכנה העיקרית לתיעוד חולים בבתי החולים כל עמודה שמתייחסת לטיפול רפואי כוללת את המילה "רופא" (בדיקת רופא, רופא מטפל, רופא בכיר) ובכל עמודה בתחום הסיעודי מופיעה המילה "אחות" (טיפולי אחות, אחות מטפלת). זה גם מחלחל לשיח של אנשי הצווים הרפואיים עצמם, וממש לפני כמה ימים שמעתי שיחה בין שני אחים ורופאה שבה אחד האחים דיבר על המצב הקשה של הרופאים והאחיות.

אפשר לומר שככה בנויה השפה עברית ושזה לא בהכרח שיח שלא מכבד את האנשים שעליהם מדברים. אבל המציאות אומרת דברים אחרים. יעידו על כך רופאות, צעירות ובכירות כאחד, שפגשו במהלך ביקור רופאים מטופל שפנה בשאלות לסטז'ר ולא לרופאה הבכירה שבחדר. רופאות שאליהן פנו מטופלים בשמן הפרטי ולא בתואר שעליו עמלו קשה במשך שנים, או כאלו שבכלל לא פנו אליהן בשמן אלא בתואר "חמודה", "מתוקה", "מיידלע". רופאות שבדקו את מטופלים, נשים וגברים כאחד, ששאלו: "אחות, מתי הרופא יגיע?", ורופאות שנשאלו על ידי מעסיקיהן (באופן בלתי חוקי, יש לומר) לגבי תכניות הילודה שלהן או באיזו שעה עליהן לאסוף את הילדים מהגן.

בשנה שבה למדתי בבית הספר לרפואה היו יותר סטודנטיות לרפואה מאשר סטודנטים, ובאופן כללי בארץ לומדות בבתי הספר לרפואה יותר נשים מגברים. כיום כ-44% מהצוות הרפואי ברפואה הציבורית הם נשים, מספר שישתנה בעתיד לאור מספרן הגדול של הסטודנטיות. שלושה בתי חולים בישראל מנוהלים על ידי נשים, ובבית החולים שבו אני עובד עומדות נשים בראשן של שלוש מתוך שמונה המחלקות הגדולות.

שלט על חלום מכונית שעליו כתוב רופא בתפקיד
ענבר הרטמן

אלה נתונים שמבהירים את ההתקדמות בייצוג נשים ברפואה, אך הדרך עוד ארוכה. אין מספיק רופאות בתפקידי ניהול בכירים, עדיין קיימים תחומי התמחות שהם בחזקת "מועדון לגברים בלבד", יש פערי שכר ופערי קידום. ההתחלה היא להיות מודעים לכך, ומתברר שגם זה תלוי במין: בסקר שנערך ב-2104 התגלה שבעוד שכ-60% מהרופאות סברו שקיימת אפליה בין המינים בעולם הרפואה, רק 20% מהגברים החזיקו בדעה דומה.

אשתי ואני הורים לשתי בנות, אחת מהן כבר בגיל שהיא מבינה עניין. מאז שהיא נולדה ניסינו לחשוף אותה לכל סוגי התחביבים והמשחקים אבל היא אוהבת מאוד ללבוש שמלות, להתאפר עם אמא שלה, למרוח לק וללכת לחוג ריקוד. אבל היא גם יודעת לדקלם שירי אוהדים של מכבי חיפה בכדוגל ומתלהבת מסמי הכבאי באותה מידה שהיא מתלהבת מאנה ואלזה (טוב, אולי קצת יותר מאנה ואלזה). מילים רבות נכתבו על הסללה בלתי מודעת שהחברה עושה לילדות, וחרף הניסיונות שלנו יש הרבה תהליכים שקשה לנו לשים לב אליהם.

יחד עם זאת, אנחנו חוזרים ואומרים לבת שלנו את האמת האבסולוטית מבחינתנו: "אל תאפשרי לרעשי הרקע להפריע לך. המין שלך הוא לא פקטור בהחלטה על החלומות שלך". אנחנו מסבירים לה שיהיו הרבה מכשולים בדרך והרבה עבודה קשה, אבל אין לה שום בעיה עם זה: "אמא, נכון שבנות יכולות לעשות כל דבר כמו בנים?". הדרך שלה להצלחה מתחילה בשיח, בשפה שבה הסביבה מדברת ומניחה לה לקבל את מקומה בצדק בלי להילחם עליו.

בימים שבהם עיני הציבור מביטות בצוותים הרפואיים ובמנהיגים האומה אפשר להימנע מליפול שוב ושוב לטרמינולוגיה הזאת ולא לקרוא לאנשי הרפואה "גיבורים וגיבורות" אלא לפנות אליהם כמו שהם, רופאות ורופאים, אחים ואחיות, נשים וגברים. כולנו כאן כדי להוציא את ישראל מהמשבר הזה. גם מנכ"ל משרד הבריאות עשה את הטעות הזו, ואם הוא כבר הבין ותיקן את עצמו כבר בציוץ הבא שלו בטוויטר - כל אחד יכול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#